גיל אייל הקדמה

עמוד:13

שבהן השינוי הוא אפשרי ורצוי , וגם כדי לקבוע את הצורה המדויקת שעל השינוי ללבוש " . במילים אחרות , התיאוריה הביקורתית איננה רק ביקורת לשמה , אבל היא גם אינה אוטופית , אלא הטרוטופית . היא צורת חיים פילוסופית שבה הביקורת היא בעת ובעונה אחת ניתוח היסטורי של הגבולות שנכפו עלינו וניסוי באפשרות לחצות אותם . זהו ניסוי תיאורטי ופרקטי גם יחד , ניסוי שהתיאוריה הביקורתית חייבת להדגים בגופה עצמה , כפי שמרקס היה אומר , ולכן הוא כולל עבודה ממשית לבניית אזורים של חירות . אין פירוש הדבר שהתיאורטיקן הביקורתי חייב להפוך עצמו למהפכן , אלא שהפרקטיקה הביקורתית חייבת להדגים בגופה את האפשרות לחצות את הגבולות הקיימים . וכאן ראוי להסיר את הכובע לפני מכון ון ליר והנהגתו , וכן לפני כתב העת תיאוריה וביקורת ועורכיו . הללו יצרו , בלב לבה של ירושלים המסוכסכת והשסועה , מרחב הטרוטופי של חירות שבאופן יומיומי מדגים לכל מי שעיניו פקוחות את האפשרות של קיום אחר - קיום שבו יושבים יהודים ופלסטינים יחדיו ומבררים את גורלם המשותף , ומקבלים על עצמם פרקטיקה דיסקורסיבית משותפת שבה יש מקום לטראומות של שני הצדדים ואין גבולות אפריוריים למה שאפשרי ; קיום שבו יושבים מתנחלים עם אנשי שמאל וחושבים כיצד להיחלץ ממלכודת הקו הירוק וליצור צורה חדשה של ריבונות ; קיום שבו השיח של המומחה אינו נמדד ביכולתו לבטל את השיח של הלא מומחה , אלא דווקא ביכולתו להתחבר אליו ולהרחיבו מבפנים . הקוראים מוזמנים , באמצעות הקובץ הקטן הזה , להיכנס גם הם למרחב ההטרוטופי הזה , ולזמן קצר , זמנה של הקריאה , להתנסות אף הם באפשרות לחצות את הגבולות התוחמים את מחשבתנו ואת קיומנו הפוליטי . Michel Foucault , "What is Elightenment ? " in Paul Rabinow ( e < ± ) , ** The Foucault Reader , New York : Pantheon Books , 1984 ( ראו גם מישל פרקו , "הנאורות מהי , " ? עזמי בשארה ןעורךן , הנאורות - פרויקט שלא נשלם ? שש מסות על נאורות ומודרניזם , תל .-אביב הקיבוץ המאוחד , , 1997 עמ' . ( 97-79

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא