|
|
עמוד:11
ברגע שברירי , ושאם רוצים להסביר מדוע הוא מוסיף להתקיים צריך לתאר מנגנונים קונקרטיים של שימור , שכפול , זיכרון והוצאת מאורעות מתחרים אל מחוץ לתחום הדיון . המאורע הוא כלי שמאפשר לתיאוריה הביקורתית להראות שדבר מה שהוצג לנו כהכרחי ואוניברסלי הוא למעשה קונטינגנטי ולכן אינו כפוף בהכרח ל"צורך" או לסחטנות אידיאולוגית . על נקודה זו מתעקשים כל ארבעת המרצים , והיא היא לב המחלוקת בינם לבין גבי מוצקין . מוצקין טוען שההפרדה בין יהודים לפלסטינים הייתה הכרחית . לטעמו , בתנאים של המאה העשרים שום אסטרטגיה אחרת לא הייתה בת קיימא , ומכאן נובעת גם תחושתו שאפילו במאה העשרים ואחת כל פתרון שאינו מבוסס על הפרדה למדינות לאום סופו להוליד סכסוך בין הקבוצות המרכיבות את המדינה הרב אתנית , כפי שראינו ביוגוסלביה . טענה מסוג זה - שדבר מה היה בלתי אפשרי , ועל כן דבר מה אחר היה הכרחי ואפילו לגיטימי - מנוגדת לעצם טבעה של התיאוריה הביקורתית . טענת ההכרחיות מציבה את הדובר מחוץ להיסטוריה , ואילו התיאוריה הביקורתית מתמודדת עם ההיסטוריה . "מבפנים" ההכרחיות אינה ערך המוענק למאורע מבחוץ , אלא בעצם היא מאורע כשלעצמה . התיאוריה הביקורתית שואלת : מתי השחקנים עצמם החלו לספר לעצמם כי מה שהם עושים הוא הכרחי ואין בררה אחרת ? על מה הם נאלצו לוותר , איזה חלק מעצמם הם נאלצו להכחיש או להכחיד כדי לשכנע את עצמם בהכרחיות ( כלומר הרציונליות - והלגיטימיות ) של מה שהם עושים ? אילו מנגנונים של הפרדה , טיהור ומשטר גבולות נחוצים לשם כך ? בדיוק מסיבה זו חנן חבר בוחר לכנות את הציונות הנוכחית "פוסט , "בילטמור כלומר משטר של הפרדה בין יהודים לפלסטינים שמקורו ברגע המכונן "שבו הכריעה התנועה הציונית שמטרתה היא הקמת מדינה יהודית . "חד לאומית הרקע להחלטה היו הידיעות על שואת יהודי אירופה ; וגם אם משתתפי הוועידה וראשי התנועה הציונית אחריה התמודדו עם עובדת נוכחות הפלסטינים בשטחים המיועדים לדעתם למדינה היהודית , הרי הם שכנעו את עצמם כי "עניי עירך קודמים" - כלומר שהאחריות לשארית הפלטה היהודית פוטרת אותם מאחריות לגירוש הפלסטינים . כנגד הציונות פוסט בילטמור חבר מציב את שירתו של אבות ישורון . שירה זו היא בעיניו דוגמה לעמדה פואטית , מוסרית וגם ציונית , המקבלת עליה אחריות בעת ובעונה אחת לשואת יהודי אירופה ולנכבה הפלסטינית . שירתו של ישורון מעניינת את חבר לא כעדות לקיומה של חלופה היסטורית קונקרטית לקו הציוני המרכזי ( ישנן עדויות אחרות לכך ) - הפואמה "פסח על כוכים" לא
|
|