|
|
עמוד:7
נווה יטבתה תולדותיו , נופיו ואתריו למתנדבים , צעירים ומבוגרים , שעשו עמנו בסקר ובחפירות , ולחברי קיבוץ יטבתה - שלמי תודה על שיתוף הפעולה . זאב משל נווה יטבתה ( בערבית : עין ע'צ ' יאן , קרי : רדיאן ) יחד עם עין טאבה שממזרח לו , כיום בשטח ירדן , היוו בעבר את נווה המדבר הגדול ביותר בערבה הדרומית . הנווה היה מוקד ישובי וצומת דרכים חשוב במהלך ההיסטוריה . הנווה נסקר כבר בעבר , אך בשנים האחרונות נערכו בו חפירות ארכיאולוגיות , בהנהלת המחבר ואחרים , שחשפו חלק מאתריו ושפכו אור רב על תולדותיו . לשני נושאים אלה - האתרים ההיסטוריים ותולדות הנווה עד ימי מבצע "עובדה " - מוקדש המאמר . הממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר שנתגלה בנווה , ומן החשובים ביותר שנחשפו בנגב בכלל , הוא כתובת דיוקלטיאנוס . זוהי כתובת רומית ממלכתית , יחידה מסוגה שנתגלתה עד כה בנגב . הכתובת וממצאים רבים נוספים מוצגים במרכז המבקרים ביטבתה . האתרים עצמם מגוונים ובעלי חשיבות מדעית , ויש בהם עניין רב לשוחרי ידיעת הארץ . מאחר שציבור המטיילים מגוון מאד ונבדל באמצעי התחבורה העומדים לרשותו , מומלץ לעיין תחילה בפרק הסוקר את אתרי הסיור השונים ומיקומם , בלוויית מפת הסיור . דברי הסבר מפורטים יותר לאתרים שנחפרו מובאים בנפרד . שם הנווה וזיהו'ו יטבתה הוא שמו המחודש של הקיבוץ ושל נווה מדבר קטן , המשמש מרכז אזורי ותחנת דרכים , בשוליה המערביים של הערבה הדרומית , 4-0-כ ק"מ מצפון לאילת , ליד כביש הערבה . כמה מחפורות רדודות , שבהן נבעו מי תהום עליונים , וחורשה קטנה של שיחי אשל ועצי תמר עקומי גזע , היוו את עיקר הנווה בתקופה שקדמה להקמת המדינה . שמו הערבי של המקום היה עין ע'צ'יאן ( קרי : רדיאן , ( כנראה על-שם שיחי הפרקרק הפרסי ( ע'צ'א בערבית , ( הנפוצים עד היום בחולות שבסביבה . לפי דעה אחרת , עין ע'צ'יאן הוא שיבוש השם "אד-דיאנם , " שהיה אולי שם המקום בתקופה
|
|