מבוא

עמוד:12

המסחריים הענפים עם חו"ל . פאלמר מעיד בסוף המאה הקודמת : ( 1893 ) " הבנינים החדשים הנם גדולים ומרשימים והעיר משתרעת בכיוון צפון . הם ניבדלים בצורה קיצונית מהבתים הישנים שהם קטנים ודלים ומהם שנמצאים על סף . "התמוטטות בשנים האחרונות חלה התפתחות רבה בבית לחם . בתיה החדשים הבנוים בפאר רב , מבטאים היטב את רווחתם הכלכלית של מרבית תושביה . גם ברובעים הישנים איננו מוצאים עוד את הבניה "המזרחית האופיינית" המתבטאת בצפיפות וסמטאות צרות , הניכרות בשאר ערי הגדה . במאה הקודמת היה מקובל לחלק את בית לחם לשמונה רובעים או אזורים עיקריים . אף כי במשך הזמן חלו בחלוקה זו שינוים מסוימים , יש בה כדי ללמד על אופיה של העיר ומן הרין להביאה : חירת אל אנאתרה , נמצא בדרום העיר , מיושב ע"י יוונים אורתודוכסים בלבד . התושבים הם ברובם עובדי צדף ומזכרות , בנאים , עובדי אבן תגרים , חקלאים ומגדלי צאן . חירת אל קוואסי , רובע המגינים , (? ' ) נמצא מערבה לכנסיה . מיושב ברובו ע"י קאתולים , יוונים אורתודוכסים , ארמנים , סורים וקופטים . מרבית תושבי הרובע הם סתתי אבן , עושי מחרוזות תגרים . ח י רת אל נגיאגירי , רובע הנגרים ; נמצא ממערב לחירת אל אנאתרה . רובם לטינים , יוונים אורתודוכסים וארמנים . מרבית התושבים הם סתתי אבן , בנאים ויצרני מזכרות . חירת אל תארגי מה , רובע התורגמנים ( מדריכים , ( מיושב בעיקר ע"י לטינים . רובם עובדים כפקידים , סוחרים או יצרני מזכרות . חירת אל ריגיאדיה ; תושבי הרובע הם יוונים ולטינים . רובם סוחרים , יצרני מזכרות ובנאים . ח י רת אל פרחיה : תושביו לטינים ויוונים אורתודוכסים . רובם סוחרים או יצרני מזכרות ועובדי צדף . כן יושבים בו אורגים , בנאים ועובדי אדמה . חירת אל פג ' רה : רובע תושבי פג י ר . תושבי רובע זה מוסלמים ( מהכפר פג ' ר ) רובם רוכבים או מובילי גמלים , מגדלי צאן ועובדי אדמה . חירת אל חרזת , תושביו לטינים , יוונים אורתודוכסים וכן פרוטסטנטים , רו בם סוחרים , מסגרים וכן סתתי אבן ויצרני מזכרות . כמו במקומות אחרות בא"י , הרובעים מיוצגים ע"י נציג ניבחר , או נציגים אחדים ( מוכתרים , ( המייצגים את עניני הרובע בפני השלטונות , הכנסיות וכן בינם לבין עצמם . בבית לחם היו בשנת 14 1893 מוכתרים מעין אלו . מהם 5 לטינים , 5 יוונים אורתודוכסים , 2 מוסלמים , ארמני אחד ופרוטסטנטי אחד . לפי המידע שנמסר לי בעירית בית לחם , עד היום מהוה חלוקת העיר לרובעים את המפתח לבחירת הנציגים למוסרות העיריה ולמשרות החשובות . חושבי בית לחם מתוארים ע"י מרבית הנוסעים כחרוצים ואינטילגנטימ , מסורים למלאכתם ובעלי הישגים רבים , העומדים בניגוד למה שראו במקומות אחרים בא"י בדורות הקודמים . תושבי בית לחם שונים גם במראה החיצוני . לפי תאורו של טובלר , ( 1840 ) חושבי המקום הם גבוהי קומה ובריאים , בעלי עור צהוב כהה , חום ולעתים לבן . הם מצטיינים בפנים עגולות ומלאות ולחיים סמוקות ומרשימים בהופעתם . במיוחד בלטו נשות בית לחם ביופין , גוון החטוב ולבושן העשיר . הן משכו תמיד את תשומת לב עולי הרגל שהרעיפו עליהן שבחים רבים . יש ורואים בתושבי בית לחם טיפוס מיוחד של תערובת הגזע השמי והאירופי מורשת מסעי הצלב . (*) יחד עם זאת , נודעו תושבי בית לחם כפורקי עול , שהגיעו לא אחת לסכסוך גלוי עם השלטונות , וכן עם תושבי הסביבה , ואף בינם לבין עצמם - סכסוכים שהגיעו לידי מלחמות של ממש ושפיכות דמים . הורן ( 1724-40 ) מעיד : " מאחר וההבדלים הדתיים הם מהגורמים העיקריים לאי הבנות , מתעוררות לא אחת מריבות ואף מלחמות לא רק ביניהם , אלא ** קיימות גם הערכות אחרות על תושבי בית לחם . כך הורן מתארם במאה הי"ח כ"עניים , חסרי תרבות , החיים בדוחק כמעט כבעלי חיים . אין הם מצטיינים במידות נעלות . הם ידועים כמרדנים , מחרחרי ריב וקנאים לרצפה ... . . " רודפי ג ' רמב ממון 1832 ) המטמינים ) מתארם את כבטלנים כספם מתחת , המותירים לנשותיהם לעשות את העבודות הקשות .

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר