|
|
עמוד:7
אלה הן שאיפות המשותפות לקבוצות השונות , אם כי קיימים הבדלים מגדריים בין קבוצות , שהיא עומדת עליהם במאמרה . גד יאיר ונעה אפלויג מפנים את מבטם המחקרי אל האקדמיה בכלל ואל הסוציולוגיה בירושלים בפרט , ובכך הם מבקשים להוסיף נדבך לדיון המתמשך בסוציולוגיה של הסוציולוגיה הישראלית . החוקרים טוענים שלמרות דימויה העצמי של המחלקה כמחלקה תאורטית , המציאות מלמדת שחוקרי המחלקה הדירו את עצמם מעשייה תאורטית . החוקרים תולים את הסיבה לכך באופייה האינטלקטואלי והארגוני של אסכולת ירושלים , אשר אפשר לקיים בה חשיבה הקשרית , השוואתית ותחומית , אך לא סיפק תנאים להיווצרותה של מוטיבציה לפיתוח תאוריה כללית . התזה המוצעת נבחנת אמפירית , והיא בוודאי תעורר דיון בקהילה הסוציולוגית , כפי שעשו תזות אחרות שעסקו בהיסטוריה של הסוציולוגיה . כתב העת ישמח לפרסם תגובות למאמר זה , כמו לכל מאמר אחר המתפרסם בו . מתת אדר בוניס מבקשת להרחיב את גבולות הדמיון הסוציולוגי במאמר שנושאו מפתיע - זהויות של מגדלי דבורים בישראל . במאמרה היא עושה מהלך כפול : מצד אחד , היא מנסה להבין את הקשר שבין טבע ותרבות , בין עולם טבעי פראי לבין עולם מסודר וטבעי , כפי שאפשר לפענחם מהבנת עולמם של הכוורנים ; ומן הצד האחר היא מנסה למקם את עולמם של הכוורנים בהוויה הישראלית . לטענתה של החוקרת , מגדל הדבורים הישראלי ממשיך את דרכו של הצבר הישראלי , שיש בו נטיות מנוגדות לתחרות ולעצמאות , אך גם לתלות . הוא משעבד את הדבורים למטרותיו המסחריות , אך גם מגלם את האדם החדש , הנענה לקריאה לשוב אל הטבע ולקיים עמו יחסי שותפות ואחווה . בכל חוברת אנו משתדלים לכלול גם מאמר דיון , מסה או סקירת ספרות המציגה את המצב המחקרי בתחום מסוים . מאמרה של חיה שטייר מביא סקירה עדכנית של מצב המחקר בסוגיית קשרי הגומלין בין עבודה בשכר לעבודה במשפחה , והוא אף מציע סדר יום להמשך המחקר . את החוברת חותמת סקירת ספרים , המעידה פעם נוספת על העושר הרב של הכתיבה הסוציולוגית בעברית . קריאה מהנה ! חנה הרצוג , עורכת
|
|