|
|
עמוד:13
והמראיינים שעבדו בשירותו הציגו את עצמם כנציגי הממשלה Tannenbaum , 1951 , p . ) . ( 10 כך , לדוגמה , מתואר האופן שבו קיבלו הנשאלים בתקופה ההיא את פניהם של הסוקרים מטעם המכון : "עובדי השדה של המכון היו מופתעים מההתלהבות שבה קיבלו את פניהם . כמה מהתושבים אף בירכו , 'שהחיינו' על כך שממשלת ישראל נפלאה כל כך ופונה אל האזרחים הפשוטים כדי לשמוע את דעתם בנוגע לניהול עניינים חשובים" Gratch , ) , 1973 , p . 21 תרגום חופשי שלי - ד"ב . < נראה גם שרבים מן האזרחים היו מועדים לרצייה חברתית בגלל "רגשי הנחיתות האזרחיים" שהפגינו . הם התקשו להאמין שדעתם חשובה , שהיא עשויה לשנות דבר מה או שהיא מעניינת את הממשלה . כך מתוארת תגובתם כאשר פנו אליהם : "חלקם סרבו בתחילה לענות משום שסברו שדעתם אינה חשובה , אבל הם היו מוכנים להפנות את הסוקרים לאנשים חשובים שכדאי לשאול לדעתם . עקרות בית נטו להפנות את השאלות לבעליהן משום שסברו שהם יותר מתאימים לענות . סבלנות רבה נדרשה מצדם של עובדי השדה על מנת לשכנע אדם כי אליו מופנות השאלות וכי תשובותיו האישיות הן שחשובות" . ( ibid ) לפיכך , יש לתת את הדעת לתפיסה השונה של "דעת הקהל" בימינו בהשוואה לימי ראשית המדינה . כיום , בעידן של "חברה , "רב ערוצית דעת הקהל נתפסת כאפיק ביטוי של חברה אזרחית אוטונומית , ( Shamir & : Shamir , 2000 , p . 141 ) אך בתקופה שבה נערכו הסקרים לא הייתה חברה אזרחית במובנה כיום ( ישי , . 0998 , "הקהל" שהמקרים ביקשו לבחון את דעתו , ניזון בעיקר ממקורות ממסדיים , ולפיכך נגישותו למקורות מידע 6 הייתה מוגבלת . עובדה זו השפיעה על עיצוב עמדותיו . אפשר לומר אפוא שמעמדו הייחודי של הממח"ש ( העובדה שמן הצד האחד פעל בחסות הממשלה ומן הצד האחר היה מכון מחקרי מקצועי לחקר דעת הקהל ) מחדד את המתח בין הפונקציות השונות של דעת הקהל - כערוץ של השתתפות אזרחית וכמכשיר לשליטה חברתית . לפיכך , מחקריו של הממח"ש משמשים מצע נוח לבחינת דעת הקהל על שני רבדיה - הגלוי והסמוי . רקע לסקרי דעת הקהל המוקדמים המאמר מתייחס למספר סקרי דעת קהל מתוך סדרה של סקרים מוקדמים שערך המכון בשנים 1950-1948 ( ראו נספח . ( 1 רבים מן הסקרים בחנו את עמדותיו של הציבור כלפי מדיניות הממשלה . במאמר זה בחרנו להתמקד בסקרים שעסקו בסוגיות מרכזיות בעיצוב פני האומה המתגבשת : קליטת עלייה ומדיניות כלכלית ( ממח"ש , ' . ( 12 , 9 , 4 , 3 ממצאי הידיעות סקרו את ממצאי המחקרים ( לדוגמה , ממצאי הסקרים לגבי העלייה , מדיניות החוץ , שיווי זכויות לנשים ועוד , ( וחלקן התייחסו לתפקידו של המכון , לפעולותיו ולעומד בראשו . 6 עם זאת יש לציין בהקשר זד , כי בשנותיה הראשונות של המדינה יצאו לאור בארץ עיתונים רבים בשפה העברית , ביידיש ובשפות לועזיות נוספות . הממח"ש אף ערך סקר שבחן את יחסו של הציבור לעיתונות היידית ולעיתונות הזרה ( ממח '' ש , . < 1 אך הממסד עדיין היה מקור המידע העיקרי . 7 נוסף על כך , מאמר זה מתייחס למחקר נוסף שנערך בקרב העולים החדשים ( ראו הערה , ( 16 לסקרים נוספים שנערכו בקרב האוכלוסייה האזרחית ( ממח"ש , , ( 19 , 18 , 17 וכן לסקרים מוקדמים יותר שנערכו בקרב חיילים > טמח"ש , . ( 21 , 20
|
|