|
|
עמוד:9
בינוי האומה מנקודת מבטה של דעת הקהל דנה בלאנדר * תקציר . המאמר בוחן את התקופה המכרעת בשנותיה הראשונות של המדינה מנקודת המבט של דעת הקהל , ומעמיד נדבך אמפירי נוסף בחקר הסוציוגרפיה הישראלית . לצורך כך מנתח המאמר את סקרי דעת הקהל המוקדמים שנערכו על ידי המכון למחקר חברתי שימושי > ממח"ש < בקרב האוכלוסייה היהודית בשנים . 1951- 1949 המאמר מתמקד בסקרים שעסקו בסוגיות המרכזיות בעיצוב פני האומה המתגבשת - קליטת עלייה ומדיניות כלכלית . המאמר בוחן את סקרי דעת הקהל המוקדמים משתי נקודות מבט - גלויה וסמויה . ברובד הגלוי נבחנים תוכן המחקרים ועמדותיו של הציבור בשאלות היסוד - עלייה וכלכלה . ברובד הסמוי נבחנים הסקרים מנקודת מבט ביקורתית , שעל פיה המתודולוגיה של סקרי דעת הקהל טומנת בחובה את התפיסות והערכים הדומיננטיים באותה תקופה . ניתוח זה חושף את האופן בו התגבשו הגבולות החברתיים וקטגוריות היסוד בחברה הישראלית . בעקבות הניתוח , המאמר מציע ממד התפתחותי לבחינת התהליך של בינוי האומה , העשוי לשקף גם את התפתחותה של הסוציולוגיה הישראלית . ההיסטוריה של המכון למחקר חברתי שימושי > ממח"ש < שזורה בזו של מדינת ישראל . ( Gratch , 1973 , pp . 11-38 ) המכון והמדינה צמחו יחדיו , ועובדה זו היא שמאפשרת לראות בעבודת המכון את השתקפות דיוקנה של האומה המתהווה . השנים 1948 עד סוף 1951 היו שנים מכריעות בתולדותיה של המדינה , הן מבחינת עצם קיומה של המדינה והן מבחינת עיצוב דיוקנה של החברה והתרבות הישראלית , כפי שהוא נגלה לנו עד עצם ימינו אלה ( ליסק , , 1998 ע' ; 13 קימרלינג , , 1999 ע' . ( 167 שנים אלה היו תקופה מכרעת משום שהמוסדות , ההסדרים , התהליכים והמבנים שהתגבשו בעת ההיא נהפכו לחלק בלתי נפרד מן השלד של מדינת ישראל . בשיח הסוציולוגי ישנן כמה גישות לניתוח התקופה המכרעת של תהליך בינוי האומה . אחת הבולטות בהן היא הגישה המערכתית ממםדית , המזוהה עם עבודותיו המונומנטליות של ש"נ אייזנשטדט וכן עם מחקריהם של ליסק והורביץ . לעומתה צמחו משנות השבעים ואילך כמה גישות ביקורתיות : הגישה האליטיסטית , המזוהה עם יונתן שפירא ; הגישה הפלורליסטית , שהבולט בה הוא הסוציולוג סמי סמוחה ; הגישה המרקסיסטית , המתמקדת המחלקה למדע המדינה והמחלקה לפסיכולוגיה , האוניברסיטה העברית בירושלים . המאמר נכתב במרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה ובמסגרת מענק של The German ) GIF . ( Israeli Foundation for Scientific Research and Development תודתי נתונה לאשר אריאן ואליהוא כץ על עידודם ותמיכתם בכתיבת המאמר . הכתוב הוא על דעתי ואחריותי בלבד .
|
|