|
|
עמוד:5
דבר העורכת מאמרים רבים ומגוונים מגיעים אל שולחנה של מערכת כתב העת , והדבר מעיד על כך שהמחקר הסוציולוגי בישראל , בניגוד לדעות המבכות אותו , הוא עשיר , פורה , ועוסק במגוון רחב של נושאים , הנוגעים במהויות בסיסיות של ההוויה הישראלית על רבדיה השונים . גיוון זה אמנם מקשה על מציאת חוט מקשר בין מאמרים הנאספים לכלל חוברת חדשה , אך הוא מעיד על כך שכתב העת מממש את הבטחתו להיות במה רחבה ומגוונת , וכן על מקומו המרכזי בעשייה המדעית של חוקרי החברה הישראלית . הסוציולוגיה הישראלית מתאפיינת במנעד תאורטי רחב ובכלים מתודולוגיים מגוונים , שהחוקרים משתמשים בהם לחקר החברה הישראלית ולהבנתה . אך הסוציולוגיה הישראלית מתאפיינת לא פחות מכך בבחינה ביקורתית מתמדת של ההנחות התאורטיות ושל כלי המחקר השונים . או במילים אחרות , לצד הסוציולוגיה של החברה הישראלית מתקיים שיח ער על הסוציולוגיה של הסוציולוגיה של החברה הישראלית . כל אלה באים לידי ביטוי בחוברת ו . 1 החוברת פותחת במאמר בינוי האומה מנקודת מבטה של 7 עח . הקהל , שאמנם לא כוון לכך מלכתחילה , אך אפשר לראות בו מחוות הוקרה ללואים ( אליהו ) גוטמן , מייסד המכון למחקר חברתי שימושי וחלוץ חקר דעת הקהל בישראל . המכון למחקר שימושי ואופני עבודתו נבחנים בביקורתיות ממרחק הזמן , או כפי שמציינת דנה בלאנדר - סוקרי דעת הקהל ב 1948 היו מחויבים להיסטוריונים של שנות האלפיים . במאמרה היא בוחנת כיצד סקרי דעת הקהל הראשונים משמשים מקור מידע בעל ערך אקדמי והיסטורי רב לבחינת השיח הציבורי והאקדמי ( הרובד הגלוי של ניתוח סקרי דעת קהל , בלשון החוקרת ) ולבחינת גבולותיהם של שני שיחים אלה ( הרובד הסמוי , בלשון החוקרת . ( מאמרה של דנה בלאנדר מאיר פרק בהיסטוריה של החברה הישראלית , ומניח נדבך נוסף בשיח על הסוציולוגיה של הסוציולוגיה הישראלית . השוויון החברתי הוא ציר מרכזי בבנייתה של חברה צודקת , סולידרית וחסונה . אמנם במציאות הישראלית סוגיה זו נדחקת לשולי השיח הציבורי והפוליטי , אך הסוציולוגיה הישראלית אינה מורידה סוגיה זו מסדר היום המחקרי שלה , ובצדק . מאמרם של גילת בן שטרית ודניאל צ'מנםקי עוסק בסוגיה חשובה זו , אגב בחינת המדיניות של עידוד הבעלות על דיור בישראל בשנות התשעים . הכותבים טוענים במאמרם שמדיניות עידוד הבעלות על דיור בתהליך קליטת העולים בשנות התשעים לא שימשה כלי לקידום שוויון כלכלי בין קבוצות , אלא להפך . הנהנים העיקריים ממדיניות זו היו בעלי הקרקע והיזמים בענף הבנייה . המפסידים העיקריים היו משקי בית ( ותיקים ועולים חדשים ) שרכשו דירות באמצע שנות התשעים , בשיא עליית המחירים , ובעיקר קבוצות ההכנסה החלשות ביותר , אשר אינן יכולות לעמוד בתשלומים הכרוכים ברכישת דירה , גם כאשר אלה מסובסדים . שלושת המאמרים האחרים נוגעים בדרך זו או אחרת בשאלות של זהות וגבולות . מרכזיותו של הצבא בגיבוש זהויות ישראליות נדונה בכתב העת בחוברות קודמות , ובחוברת זו מוסיפה נורית שטדלר מבט נוסף , והפעם מבחינתם של הגברים בחברה החרדית . במאמרה הצבא בעיני ההררים : חלום , פנטזיה ויצר הרע היא חושפת את היחס המורכב של החרדים אל הצבא , השונה במהותו מן היחס אל הצבא ומן המקום ומן התדמית שלו בתמונת עולמם
|
|