|
|
עמוד:12
הוותיקות והן על ידי חלק ניכר מגלי העלייה הקודמים , כביטוי להצלחתו של כור ההיתוך ולוויתור מרחיק לכת על זהות עדתית נפרדת , ויתור כזה על ייחוד חברתי תרבותי עומד בניגוד לשאיפותיהם של רוב העולים ולטיב המפגש ביניהם לבין הוותיקים , כפי שנותחו לעיל . על רקע זה עולה השאלה : האם ההיבט הישראלי משתלב בזהותם של העולים , וכיצד ? זו שאלת היסוד שהנחתה אותנו לכל אורך המחקר הנוכחי . להלן שאלות המחקר הספציפיות : * באיזו מידה חלה טרנספורמציה בזהותם של העולים ומהם דפוסיה ? * אילו גורמים משפיעים על הזהות , או בצורה קונקרטית יותר , באילו תנאים העולים נוטים ליהפך לישראלים ? * האם העולים מודעים לשסעים בחברה הישראלית ? האם הם מתייחסים למגזרים שונים בחברה הישראלית בצורה דיפרנציאלית ? * באיזה יחם העולים זוכים מן הוותיקים - דיפרנציאלי או סטריאוטיפי ? * האם שני הצדדים מוכנים ללמידה הדדית , ובאילו תחומים ? מערך המחקר הכנת כלי המחקר מחקר בין תרבותי עומד בפני שתי מטלות שקיים ביניהן מתח . מצד אחד , החוקרים שואפים להתאים את כלי המחקר לתרבויות השונות , לשפתן ולתפיסתן החברתית . מצד שני , הם חייבים להקפיד על הליכי מחקר בני השוואה , כך שההבדלים בין קבוצות נחקרים לא "יוסברו" על ידי הבדלים בדרכי המחקר . איזון נוסף נדרש בין עדכניות הנושאים הנחקרים לבין הבטחת משמעותו של המחקר לטווח בינוני וארוך . לפיכך נזהרנו משאלות אקטואליות , שמשמעותיות רק לזמנן , ומשאלות היפותטיות , שאפשר אומנם לתפוס אותן כ"נצחיות" אך הן מנותקות מחיי היומיום . בהתחשב בריבוי המשתנים הנחקרים הגענו לבסוף לשאלון המכיל כשישים שאלות , כולן סגורות . השאלון תורגם לרוסית והתרגום נבדק על ידי דובר רוסית נוסף . שיטת התשאול הייתה טלפונית , בהתחשב בעובדה שלרובם המכריע של תושבי ישראל , כולל עולי חבר העמים , יש טלפון . דגימה היקף המדגם היד , ארבע מאות עולים מחבר העמים שהגיעו לארץ אחרי , 1989 ומולם שמונה מאות ותיקים , דהיינו , ילידי הארץ או אנשים שהיגרו לארץ לפני . 1989 עבודת השדה נערכה במאי , 1999 סמוך לבחירות לראשות הממשלה ולכנסת . 2 דהיינו , אילו היה זה מדגם מקרי פשוט , טעות הדגימה הייתה . 5 % 3 דהיינו , אילו היה זה מדגם מקרי פשוט , טעות הדגימה הייתה . 3 . 5 % 4 יש לציין כי בשנים 1988- 1980 היו שיעורי ההגירה מחבר העמים נמוכים ביותר .
|
|