|
|
עמוד:11
את עולי ברית המועצות לשעבר מן השמאל היה עצם הכינוי "שמאל" והעבר ה"כמו בולשוויסטי" או ה"פרו בולשוויסטי" של חלקים מתוכו . הכבוד והגעגועים לתרבות הרוסית היו מעורבים , אצל חלק מן העולים , עם סנטימנט אנטי בולשוויסטי , שהתרחב לפעמים לאנטי סוציאליסטי . ( גם דמויות דומיננטיות בקרב עולי חבר העמים , כגון שרנסקי , קוזנצוב ונודלמן , החזיקו בעמדות כאלה ( . * גורמים חשובים לא פחות מנעו הזדהות של עולי חבר העמים עם המחנה הניצי . ההרכב הדמוגרפי של מחנה זה ( שיעורם הגבוה של הדתיים ובני עדות המזרח ) נתפס על ידי העולים כזר ובשונה . כמו כן הם חשו ניכור לסגנון הלאומי הדתי , קל וחומר המשיחי , שרווח במחנה הימני . במילים אחרות , גם אותם עולים שקיבלו את עמדותיו הפוליטיות של הימין התקשו לגלות אמפתיה כלפי סגנונו וכלפי הקודים התרבותיים שלו . לסיכום , העולים רחוקים מן הקטבים : כציבור , הם אינם עשירים ואינם עניים , הם אינם בעלי הכרה יהודית מובהקת ואינם מצטיינים באמפתיה כלפי ערביי ישראל , הם אינם ניצים לוחמניים וגם לא יונים צחורות . מבחינה כלכלית תעסוקתית הם אינם עליית מצוקה שנקלטת בעיקר מטעמים סוציאליים או הומניים , אך מאידך גיסא , אין להגדירם גם כעליית רווחה עתירת הון שאינה זקוקה לסיוע . מדובר בקבוצה שעלותה לכלכלת המדינה ותרומתה לה מאוזנות פחות או יותר ( זוסמן , . ( 1998 מתברר איפוא שהעמדה המרכזית המתרחקת מקטבים אינה רק אסטרטגיה מחושבת של העולים , אלא נובעת גם ממקומם האובייקטיבי במבנה החברתי השסוע . שאלות המחקר בחברה המודרנית הולכים ומתרבים אנשים שזהותם מורכבת ולפעמים אף עמוסת ניגודים . מורכבותה של הזהות מאפשרת שינויים ואף נותנת להם ביטוי . זהות רב שכבתית אופיינית במיוחד למהגרים , העוברים מתרבות לתרבות . אצל העולים מחבר העמים הייתה הזהות צריכה לקלוט ולבטא מצבים מורכבים במיוחד , אפילו בהשוואה למהגרים אחרים . כבר בארץ המוצא היה מדובר בזהות דו ערכית רוםית יהודית . ( Farago , 1979 ) המרכיב הרוסי קירב את היהודי לסביבה וסיפק לו סטטוס גבוה יותר גרוטנברג , , ( 2000 ואילו למרכיב היהודי היו שתי השלכות מנוגדות : מצד אחד , הוא חשף את נושאו לאנטישמיות ( גיטלמן , , ( 1993 אך מצד שני , הוא סימל השתייכות למיעוט נבחר וקשר לקהילות יהודיות אמידות מעבר לים . ( Ritterband , 1997 ) העלייה לישראל שינתה את היחס בין שתי הזהויות הקודמות ; כעת , דווקא הזהות היהודית קירבה לסביבה וסיפקה סטטוס גבוה יותר , ואילו הזהות הרוסית נהפכה מנכס לנטל ( נודלמן , . ( 1997 בו זמנית הופיעה במרחב החיים של העולה מחבר העמים זהות שלישית - הישראלית . אחד מעקרונות היםוד של הציונות האירופית היה היווצרות "היהודי החדש" שהינו פרי חידוש החיים הריבוניים במולדת העתיקה - זהות המשוחררת במידה רבה מן המאפיינים של ה"גלויות" השונות . הזהות הישראלית נתפסה איפוא , הן על ידי האליטות
|
|