|
|
עמוד:9
, 1993 הסיבות העיקריות להגירה היו כלכליות ( אצל 59 % מקרב אלה שהחליטו על הגירה ) ופוליטיות ( בקרב 20 % מהם . < הכוחות המושכים ניזונו מן הציפיות שהתפתחו כלפי ישראל הן בהשפעת ההסברה הישראלית והן בהשפעת הפעילות היהודית הדתית ( ארץ ישראל כארץ הקודש והבחירה ) ( םולודקינה , . ( 1995 הפן הציוני בהתעוררות הלאומית היהודית זכה בעידוד נלהב מצד יהדות אמריקה , שהושיטה עזרה חומרית וחינוכית אך העדיפה שיעדם של רוב יהודי רוסיה יהיה ישראל , ולא ארצות הברית . הציפיות התייחסו הן ליכולתה האובייקטיבית של ישראל ( מדינה ש"שומעים עליה" למרות ממדיה הקטנים ) והן לגישתה כלפי יהודי רוסיה . בניגוד לרוב ההגירות , שהינן לכל היותר "נסבלות" על ידי האוכלוסייה המקומית , הגירתם של יהודי חבר העמים לישראל הינה הגירה חוקית המעוגנת במצען של רוב המפלגות וזוכה בתמיכה כלכלית בצעדיה הראשונים . על יסוד עובדות אלה ציפו רוב העולים לקבלת פנים חיובית ונלהבת , לתעסוקה במקצועם ולהמשך של חיים תרבותיים רוסיים . בדרך הטבע , לא יכלו ציפיות אלה להתממש במלואן . אחת הסיבות העיקריות לכך היא מספרם המוחלט והיחסי ( ביחס לאוכלוסייה הוותיקה ) של העולים . המסגרות הפיזיות , התעסוקתיות , החינוכיות והתרבותיות לא היו מותאמות לעלייה בהיקף כזה ( זילברג ולשם , . ( Tzaban , 1997 ; 1999 המפגש עם ישראל חלק גדול מסימני ההיכר הללו של העולים קיבלו משמעות חדשה במפגש עם מאפייני החברה הישראלית הוותיקה . מנקודת ראותם של העולים נתפסה ישראל בצורה שונה מן התדמית המקובלת על הוותיקים . היא נתפסה כקטנה יותר ( בעיקר בהשוואה למרחבי חבר העמים ) וכבעלת תרבות פרובינציאלית ומבודדת - מדינה שטרם פתרה בעיות של ביטחון , גבולות ומשטר פוליטי > לשם וסיקרון , . ( 1998 מבחינת החברה הישראלית הוותיקה , לא ענו העולים על הציפיות המקובלות : הם לא הכירו בעליונותן של התרבות והנורמות המקומיות , ולא גילו נכונות להסתגל למה שנראה לוותיקים כ"מציאות" ( סולודקינה , . ( 1995 לפי זילברג , ( 2000 ) קבוצות מסוימות בקרב העולים נשארו בבידוד תרבותי ואף לא הביעו עניין בדו שיח עם ישראלים . חלקן היו מכוונות אל התרבות המערבית הקוסמופוליטית . גם נודלמן ( 1997 ) מתאר קבוצה " מתבדלת" המורכבת מבני הדור המבוגר , בעיקר מאנשי מקצוע שבקרבו , שחשה כי ההגירה גרמה לה הפסד ריבודי תעסוקתי ( רופאים , מדענים , אומנים ובעלי מקצוע אחרים שלא השיגו עבודה במקצועם . ( קבוצה זו חשה ניכור עמוק ביחס לחיים בישראל , היא נסגרת בתוך ה"גטו" הרוסי ומספקת במסגרתו את רוב צרכיה . לפי התחזית של נודלמן , ( 1997 ) "עם המשך העלייה בשנים הקרובות תגדל תת קבוצה זו מבחינה מספרית , אך לא יירשם בה שינוי איכותי ... ועל כן שום אירועים חיצוניים לא יהיה בכוחם , ככל הנראה , להשפיע על זהותה . "העצמית כמו לגבי הגירות אחרות , התגובה השלילית הנמרצת ביותר באה מצידם של אותם ותיקים שהיו במגע אינטנסיבי עם העולים - בני המעמדות הבינוני הנמוך והנמוך , תושבי שכונות השוליים ועיירות הפיתוח ( לוין אפשטיין , מנחם וברהם , ; 1993 ליסק , ; 1995
|
|