|
|
עמוד:7
עולי חבר העמים בישראל - גיבוש זהות ותהליכי אינטגרציה * סבינה ליסיצה ** ויוחנן פרס *** מבוא מאפייני העלייה מחבר העמים הנושא העומד במרכז מאמר זה הוא תהליך האינטגרציה בחברה הישראלית של מהגרים מחבר העמים שהגיעו לארץ בגל העלייה האחרון . כדי להבין הן את הקשיים והן את ההישגים בתהליך זה יש לעמוד על האפיונים המייחדים הגירה זו במפגשה עם החברה בישראל . אפשר לומר שכל הגירה מהווה מפגש בין שתי מערכות חברתיות בעלות ייחוד דמוגרפי , כלכלי , פוליטי ותרבותי ; אולם עיון באפיוני העולים מחבר העמים יוצר רושם כי לפנינו ייחודיות חסרת תקדים . ההיבט הדמוגרפי גל ההגירה שאנו עוסקים בו הינו רחב היקף משלוש בחינות : א . הוא מכיל אחוז גבוה מהאוכלוסייה המועמדת להגירה , דהיינו , מיהודי חבר העמים ( גור , . ( 1995 אפשר לומר ש"שבט" שלם עבר רובו ככולו ממדינה למדינה . ב . כבר בתחילתו של גל העלייה הסתמן כי הוא עתיד להוות אחוז גבוה מאוכלוסיית ישראל . כבר בשנת 1991 היוו עולים אלה כ 10 ° / 0 מהאוכלוסייה היהודית בארץ , וכיום שיעורם באוכלוסייה מגיע לכ . 20 0 /» ג . מספרם של העולים - כמיליון איש , אישה וילד - מהווה מסה קריטית . מגזר בהיקף כזה מסוגל להעסיק ולפרנס מגוון אליטות - פוליטית , עסקית ותרבותית - שישרתו אותו ויעניקו לו ייחוד והמשכיות . הגירה בעלת הון אנושי יהודי חבר העמים השתייכו למעמד הבינוני במולדתם , בעיקר בכל הנוגע להשכלה ולסטטום מקצועי . לפי גישתה הסטריאוטיפית במקצת של סולודקינה , ( 1995 ) "יהודי בריה"מ השתייכו לרוב למעמד בינוני ובינוני גבוה של אנשי מקצוע . בבריה"מ הם עבדו כרופאים , מהנדסים , מורים , אנשי מדע ותרבות - דבר שעד 1992 ( תחילת הרפורמה הכלכלית ) הבטיח רמת חיים נאותה " . * חיבור זה מהווה חלק ממחקר מקיף על שסעים בחברה הישראלית , שנעשה בהזמנתם של מרכז רבץ לחקר ישראל וקרן אברט . אנו מודים לפרופ' אליעזר בן רפאל על סיועו , עצותיו והערותיו . ** תלמידת מחקר בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה , אוניברסיטת תל אביב . *** החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה , אוניברסיטת תל אביב .
|
|