|
|
עמוד:13
ההבניה של הזהות הקולקטיבית כמה אינדיקציות אנליטיות והשוואתיות ש"נ אייזנשטדט * א . היבטים אנליטיים : ההבניה של זהות קיבוצית כמרכיב אוטונומי של הפעולה החברתית החיבור הזה בא להציע גישה חדשה לניתוח ההבניה של הזהויות הקיבוציות , גישה המנוגדת במידת מה לתפיסות המקובלות במחקרים הסוציולוגיים הקלסיים ובמחקרים החדשים על אתניות ולאומיות . תיאוריות רבות בנות זמננו על לאומיות ואתניות נעות בין תפיסת האתניות ( וקרוב לוודאי גם הלאומיות ) כדבר טבעי הקיים מקדמת דנא לבין תפיסת האתניות , ובעיקר הלאומיות , כקהילות "מדומיינות" שהתפתחו בזמן המודרני בתגובה על התפשטות הקפיטליזם , התיעוש והאימפריאליזם . הגישות הללו הולכות במודע או שלא במודע אחר הניתוחים הסוציולוגיים והאנתרופולוגיים הקלםיים , המניחים , ולו במרומז , כי ההבניה של הזהות הקיבוצית היא או מעין נתון טבעי היוצר מציאות אונטולוגית עצמאית קבועה , או תופעת לוואי היסטורית משנית ליחסי כלכלה או כוח . כנגד הנחות אלה אני טוען כי ההבניה של הזהויות הקיבוציות היא מרכיב בסיסי של חיי החברה , בדומה ליחסי הכוח והכלכלה . אומנם , היא שזורה מאז ומעולם בתהליכים וביחסים של כוח וכלכלה , אך תוך כדי תהליך השזירר . יצרה הבניה זו מרכיבים אוטונומיים מבחינה אנליטית , כשליבה של אוטונומיה זו הוא ההבניה החברתית של גבולות , אמון וסולידריות בין חברי הקיבוצים או הקולקטיבים השונים . אני מניח גם שהבניה כזאת היתה קיימת בכל החברות האנושיות לאורך כל ההיסטוריה האנושית . אין ספק שההבניה של הזהות הקיבוצית , שהתגבשה בעידן המודרני לאומות ולמדינות לאום , היא בעלת מאפיינים מיוחדים , אך אני טוען שכדי שנוכל להבין את הייחודיות שלה , עלינו לנתח את התכונות המשותפות להבניה מסוג זה ולהשוותן עם אופנים אחרים שהתקיימו בתקופות ובסביבות היסטוריות שונות . 11 היבט מרכזי של הבניה כזאת הוא ההגדרה של "הדמיון" או "הדומה" שבין החברים , בניגוד , "זרות"ל להבדלים המפרידים מהאחר או מהאחרים . הבחנה כזאת מציבה את הבעיה של חציית הגבולות : כיצד הזר יכול ליהפך לחבר הקולקטיב ? כיצד חבר יכול פרופסור אמריטוס , האוניברסיטה העברית בירושלים .
|
|