דבר המערכת

עמוד:5

דבר המערכת כתב עת זה , סוציולוגיה ישראלית , בא לעולם בעת משבר עמוק בחברה הישראלית , הנאבקת על דמותה וערכיה . הדיונים על המצב ערים ומגוונים , אולם אינם מוצאים ביטוי נאות במסגרת הספרות האקדמית בישראל . חלק ניכר מהדיון - למעשה , חלקו הארי - מובע בלועזית . מלומדים ישראליים מעלים תרומה ניכרת לכתבי עת לועזיים במדעי החברה , על כל תחומיהם והיבטיהם , ומחקרים ישראליים תופשים מקום נכבד ברשימת הספרים של מו"לים מובילים ובכירים בעולם בעיקר בארצות דוברות אנגלית . דיון חשוב ומרתק , מקיף ומגוון זה על החברה הישראלית , שיח זה על דמותה , מן הראוי שימצא מקום מושרש היטב - קודם כל ומעל לכל - במסגרת הפנימית , בשפה המקומית ובבמות משלנו . האקדמיה הישראלית , שפניה מופנים לרוב כלפי חוץ , חייבת לזכור שיש לה מחויבות גם כלפי פנים , כלפי החברה בישראל וטיפוח תרבותה . יש איפוא מקום לשקול מחדש את מקומה ומעמדה של העברית בעולם האקדמי בישראל , לא רק כשפת ההוראה ובשפתם של הסטודנטים בהגשת עבודותיהם , אלא גם כשפה השגורה בכתבי מלומדים . אין מדובר בקבוצה קטנה של יחידי סגולה , אלא באוכלוסייה הולכת וגדלה , המאיישת מוסדות מגוונים . הגיע הזמן שאוכלוסייה זו של פרופסורים ומרצים במוסדות ההשכלה הגבוהה - באוניברסיטות , במכללות ובסמינריונים - ינהלו את עיקר הדיונים על אודות החברה שהם חיים ופועלים בה גם בשפתם , שפה בה נכתב הספר הנפוץ , הנקרא והמתורגם ביותר בעולם , שפה הנוחה לרבבות הסטודנטים הנוהרים למוסדותיהם , שפה שמתנהל בה קשר בין האקדמיה לבין העם . עם כל החשיבות שיש לייחס להתבססות מעמדה של האקדמיה הישראלית בעולם כולו ( והישגה זה אינו מוטל בספק , לפחות בעולם הדובר אנגלית , ( חשוב וחיוני שדיון זה יתבטא גם כלפי פנים , ויהווה תרומה משמעותית של האקדמיה להבהרת הבעיות של החברה ולהבנת התהליכים העוברים עליה . בתחום ההוצאה לאור , ישראל תופשת עדיין מקום בכיר ( בין הראשונות , יחסית לגודל האוכלוסייה , ( אולם יש מחסור רציני בכתבי עת אקדמיים עבריים . אין להסתפק בבודדים ; יש לשאוף למירב האפשרי , שהרי בהיעדר במות , לא יבואו עבודותיהם של חוקרים אלה לידי ביטוי בשפה העברית . בתחומים שיש בהם מגוון סביר של כתבי עת עבריים נמצאת תמיד היענות הולמת - בכתיבה ובעיון . לימודי היהדות הינם אחד התחומים בו יש הדואגים ליצירת במות נאותות , וכך גם בתחום החינוך , בו כמה מן המכללות למורים מטפחות במות משלהן , שנתונים , בדרך כלל . דוגמה מאלפת היא מספרם הגדול יחסית של כתבי העת במשפטים . דיונים פוריים , חשובים ומקוריים מתנהלים מעל דפיהם , והם מעלים בכך תרומה משמעותית למשפטנות הישראלית . הדיהם אף מוצאים לא אחת ביטוי בפסקי דין ובחקיקה . מדובר אומנם בתחום מוגדר ובעל אופי מיוחד לנוכח חשיבותו התיאורטית והמעשית של הדו שיח בין האקדמיה לבין השיפוט ; אך גם מחוץ למסגרת מוגדרת כזאת יש קהל משכילים גדול הצמא לידע , לדיווחים על מחקרים ולחשיפה למחלוקות העקרוניות שבין בעלי העמדות השונות . שפע של החוגים לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה בכל המוסדות , אלפי הסטודנטים החובשים את ספסלי הלימודים בהם והציבור המשכיל הגדול העוקב אחרי הנעשה בחברתו

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר