|
|
עמוד:10
המזרח הקדמון , ועם זה הם לובשים כאן צורה סגולית שיש בה משום חידוש מהות . כיצד סולם הדימויים והכיסופים' המתקבל ממזיגת שני המוטיבים האמורים , מתחיל להתגלגל באסכאטולוגיה' זה נושא הכרך השלישי , המקפל בתוכו את הביטוי הראשון למתח האםכאטולוגי ; נושאו השני הוא היחס בין מל כות עם למלכות עולם של ה / שהוא הביטוי השני למתח האםכאטולוגי ; ונושאו השלישי והאחרון הוא גלגולי הדמות של האישיות המשיחית עד למסתורין של ישעיהו השני , שבעיון בהם יסתיים הספר — אף בהם אתה מוצא אחד הבי ט > יים למתח האסכאטולוגי . הביטוי הרביעי למתח זה , זה שבין השלמתה של הבריאה לבין ייסודו של עולם חדש שיעלה מתוך ביטולה של הבריאה הקיימת , מוצאו מן התקופה הבתר גלותית , ולפיכך הוא חורג ממסגרתו של ספר זה . מטבע העניינים הוא שבתחום הביסוס הבלשני ניתן יהיה לראות את הספר , לפי העמדה שהוא נוקט בכרך הזה בבעיות הםפרותיות ביקורתיות , בעיקרו כתרומה לבעיית ה'אלוהיסט' או ה'אלוהיסטים / כאן איני יכול לומר אלא ברמז בלבד , מה בעיה זאת בעיני . אין אני יכול , אמנם , להאמין בכתב יסוד רצוף אחד שניתן לבודדו , ושיאה לו השם , 'אלוהיסטי' וכל הראיות לדבר אינן מוכיחות לדעתי אלא על קיומם של פרקים וקטעים , מהם גדולים ומהם קטנים , שונים אלו מאלו בסגנונם שינוי ניכר ; אף על פי כן ההבחנה בין המקורות יי ואי כשני דפוסי יסוד גדולים בעיבוד המורשה ( שאלה בפני עצמה היא , עד כמה יש צידוק לסימנים אלה : אני רואה להם , כפי שאנמק במקום אחר' צידוק מוגבל מאוד בלבד ; ואגב אורחא , אף זה אינו נראה לי שא' הוא ממקור אפרים לעומת המקור יי מארץ יהודה ) היא בעיני בבחינת תגלית ששוב אין להתעלם ממנה >• . דפוסים אלה שאמנם אין עניינם מקורות אלא זרמים שבספרות' מוצאם משני חוגים הנבדלים זה מזה הבדל חברתי ורוחני : יי מקורו בחוגי מאספים , משוררים וכותבי דברי הימים מאנשי חצר המלכות , המלכות הקדומה ברובם , אנשי תרבות אבל ששים אל אגדות , מסורים בלבם למורשה הדתית , אבל נת 3 השווה גם את מאמרי 'בעיות ספר בראשית' MGWJ ' כרך פ ' ( 1936 ) עמ' 81 ואילך ( תוספת למהד' ב . ( ( בעברית : דרכו של מקרא , עמ' 310 ואילך . — המתרגם . ( 4 כיוזן שפ 1 לץ בספר , 8 'ay , Volz-Rudolph , Der Elohist ah Erzdhler ( 1933 ) מוצא במשפט זד , סתירה מסוימת' רואה אני להעיר לשם הבהרת העניין , שלסימון אני רואה צידוק מוגבל בלבד , באשר לדעתי שניות בינויי האלוהים לא תצלח כסימן היבר להפרדת כתבי מקור' ואך במידה זעומה תצלח כסימן היכר להפרדת מסורות ועיבוריהן של מסורות . השווה לעניין , U . Cassuto , La questione della Genesi ( 1934 ) עמ' . 92—1 ( תוספת למהד' . ( 'ב
|
|