|
|
עמוד:10
של ד . תנערות ותחייה לשונית , של תיכנון לשון וכדומה , ( והוא עדיין מחכה לגואלו . מכל מקום , נסיונות חשובים שונים , בקנה מידה גדול או קטן , מופיעים מפעם לפעם בתחום הספרות העיונית ומעשירים את אוצר ידיעתנו בתחום זה . אולם לא רק מדינאים ומסאים פולמסנים , פילולוגים ובלשנים , סוציולוגים ושאר חוקרים , לא רק הם התעניינו בבעיה זו והקדישו לה מקום בחיבוריהם . גם הספרות היפה לא התעלמה כליל ממנה . מקצת סופרים אף ייחדו לה תשומת לב , ושילבו בכתביהם חומר עדותי חשוב מאוד העשוי לסייע לחקר הבעיה . ואין תימה בדבר , שכן תחיית הלשון העברית היא לא רק תופעה בלשנית חברתית הנוגעת לבלשנים ולסוציולוגים ( או לסוציולינגוויסטים המאחדים את שני התחומים ) ? זו גם תופעה היסטורית תרבותית מובהקת בעלת חשיבות כללית בתולדות התרבות האנושית . טבעי אפוא שהטביעה את רישומה על סופרי התקופה , וביניהם טובי הסופרים העברים , שהשתדלו לתת לה מבע ספרותי , בין במפורש ובין במרומז . אמור מכאן ששומה על הבלשן לחקור בסוגיה זו , מנקודת מבט בלשנית ותרבותית חברתית כאחת , לתור אחר החומר הנוגע למחקרו , בין חומר היסטורי אובייקטיבי ובין חומר עדותי סובייקטיבי , לא רק במסותיהם של מחיי הלשון הלכה למעשה ובחיבוריהם המדעיים של עמיתיהם החוקרים המקצועיים , אלא גם בספרות היפה של סופרי התקופה . אכן , חומר ראשוני עשיר ומגוון לחקר פרשת החייאת הלשון העברית בדורות האחרונים גנוז ומשוקע בכתביהם של סופרי התקופה . יתר על כן , לעתים יספק דווקא הסופר , בחושו הספרותי המיוחד ובהסתכלותו העמוקה , הבחנות העשויות להיות חשובות ביותר לבלשן . יש שחלק של החומר הספרותי הוא חומר רקע שיגרתי למדי , ששובץ לפעמים כלאחר יד , חומר שרק הדים ובני הדים קלושים של התקופה מהדהדים בו . אך יש שהסופר כמו ייפח רוח חיים בתקופה הנדונה , יציירנה על אורותיה וצלליה , מבית ומחוץ , ואף ידובבנה במלוא קולה . יש אשר יבליע סופר בסיפוריו הערות בעלות משמעות היסטורית מובהקת בהיותן עדות של צופה שהוא בעת ובעונה אחת גם מבקר המחונן בחוש כפול מפותח של ראייה וביקורת . וכיוצא בזה יש אשר ישרבב סופר בדבריו רמזים ופירושים , שהם לעצמם בעלי ערד סוציולינגווי סטי חשוב להבנת התקופה ורקעה התרבותי , ובמקרה דנן — להערכת התחייה העברית ומחולליה , חסידיה ומתנגדיה , ולהכרת הגורמים והכוחות השונים שנטלו חלק ביצירת תנאי לשון ועובדות לשון למיניהם .
|
|