מבוא

עמוד:13

מבוא חרף מידותיה המצומצמות מצטיינת ארץ ישראל בעושר ובמורכבות של החי והצומח המצויים בה . ריבוי המינים והצורות , המרוכז בחבל ארץ זה , מגרה זה שנים את הסקרנות המדעית . מחקרים רבים שנערכו ביבשה מגלים שהחי הנפוץ כאן מהווה מזיגה ייחודית של קבוצות חי שמוצאן מיבשת אפריקה , מיבשת אסיה ומדרום מזרח אירופה , ובצידה - מינים ייחודיים שהופיעו תוך כדי התמחות מקומית ( מינים אנדמיים . ( תופעה דומה נגלית לעינינו בתחום החי המימי ( האקואטילי ) המצוי בימים מצד אחד , ובמערכות המים הפנימיות , המתוקות , מצד שני . חי זה עשיר במינים אף יותר מן החי היבשתי , ורבה בו המורכבות שמקורה במוצא המינים ובמיזוגם . כך , למשל , מופיעים בסביבות חופינו במזרח הים התיכון סרטנים ודגים שתפוצתם משתרעת מאזורי הקור של הים הצפוני , כגון השבותיים , ובשכנותם ממש - מינים שעריסתם בים סוף וממנו חדרו לים התיכון דרך תעלת סואץ , כמו הסיכנ"ם והאופיריות . מיזוג ייחודי זה של קבוצות חי רחוקות זו מזו החל להיחקר רק בשנים האחרונות , וכבר עתה ברור שבקבוצות מיוניות מסויימות , כגון התולעים , רב המאחד מן המפריד בין צפון ים סוף ובין מזרח הים התיכון . מיזוג דומה של יוצאי אזורים רחוקים ניכר גם במים המתוקים : כך מופיעים במערכת הירדן נציגי האמנונ"ם , שמוצאם מאפריקה ולידם הבינוניים , הטיפוסיים לאזורים הצפונים יותר . באגם הכנרת מצויים ספוגים , סרטנים וחרקים , שחלקם בא מרוסיה ומאסיה המרכזית , וחלקם - שרידים של תקופה טרופית , ומוצאם מאזורים דרומיים יותר . איך התרחש מיזוג זה ? מתי נפגשו המינים אלה עם אלה ? מה הם התנאים הסביבתיים המאפשרים עד היום קיום יחד של קבוצות רחוקות מוצא אלו ? תשובות על שאלות אלה מצויות בספר זה , ולו בצורה צנועה ביותר . כבר בראשית המיוקן , לפני כ 25 מיליון שנים , נמצא כנראה החוף הישראלי של הים התיכון במקום הדומה למקומו היום , בהבדל אחד : נוסף לנחלי חוף רבים , שהזרימו לכאן מים במסלולים הדומים לאלה של היום , נוקז לכיוון זה גם השטח הגדול שמסביב לחלק הדרומי של ים המלח , איזור המכחשים ומישור ימין . במיוקן התיכון , לפני כ 6 ו מיליון שנים , חלה תזוזה גדולה של קו החוף במזרח הים התיכון ; היא לוותה בהתפרצויות של הרי געש ובעקבותיה התרבו אגני הניקוז . בתקופה זו היתה שפלת החוף מכוסה ברובה , עד למרגלות ההרים במזרח , בשטחי ים רדודים , בלגונות ובביצות מלוחות . מסיבה זו אנו מגלים עד היום שרידים של בעלי חיים ימיים וסלעי ים לאורך החוף הקדום , עד דרום ים המלח . לגונות כגון אלה מצויות נם באיזור אגם הכנרת של ימינו . בסוף המיוקן , לפני כ 3 ו4- ו מיליון שנה , שוב נסוג הים מערבה , והגיע אל מעבר לקו החוף של ימינו . כך נוצרו מחדש איזורי הצפה ונחלי חוף . משהתחוללו שינויים אלה התפתחו שוב קווי חוף חדשים ונותרו במקום מאובנים ימיים . בתחילת הפליוקן , לפני כ 12 מיליון שנים , היתה בארץ מערכת חוף יציבה ומערכת מפותחת של נחלים שבאמצעותה ניקוו המים המתוקים מן הערבה ומבקעת הירדן אל הים התיכון . שינוי גדול התחולל בפליוקן התיכון , לפני כ 5 מיליון שנה : לשונות ים חדרו דרך עמק יזרעאל לתוך בקעת'הירדן , ולאורך הבקע נוצרה תערובת של אגמי מים מתוקים ולגונות מלוחות או מלוחות למחצה . כמו במיוקן התיכון , נם הפעם השתנה קו החוף , והים חדר עתה לעומק השפלה . כך נוצרו משטחי שקיעה רדודים שמרבציהם פרושים היום מעל אלה של עידן המיוקן . בסוף הפליוקן ובגבול הרביעון , לפני כמיליון שנים , השתנו שוב פניו של הקטע הישראלי של חוף הים התיכון , והוא חזר והתייצב לאורך קו הדומה לקו של היום . נחלי החוף עוצבו מחדש . עמק הירדן פילס לו מוצא לניקוז מרכזי דרך עמק יזרעאל כמו בתקופה שלפני הצפתו במי ים . לקראת התקופה החדשה - תקופת הפליסטוקן , ובמיוחד תקופת הפליסטוקן העליון התייצבו סופית פני החוף . התייצבות זו לוותה בירידה של פני הים הקשורה בתקופות הקרח . מן הראוי לזכור שבסוף הפליוקן היו שטחי החוף הקרובים לים שטוחים יחסית ברובם . משהחלו תקופות הקרח , התרחשו תנועות טקטוניות והתפרצויות של הרי געש . אלה שינו את פניה של ארץ ישראל ויצרו בה את שלושת הצירים הידועים היום : שפלת החוף של הים התיכון , שרשרת ההרים שלאורכה נמשכת פרשת המים ועמק הירדן והערבה . תקופה אחרונה זו מצטיינת בשינויים חריפים בגובה פני הים ובמידות החום של המים . בייחוד בלטה תופעה זו בעת חדירתם של המים הקרים של האוקינוס האטלנטי למזרח הים התיכון . פלישה זו הביאה עמה נציגים רבים של החי במים הקרים . זאת ועוד : בתקופות הקרח ירדו פני הים בסביבתנו עקב "שאיבתם " אל הרי הקרח שנוצרו בצפון . בדרך דומה עלו פני הים בתקופות התחממות , שבין תקופות הקרח , הודות להפשרתם של הקרחונים בצפון . לתנודות אלה בגובה פני הים נתלוו הצפות של משטחי החוף בעת עליית גובה המים , וייבוש משטחים בעת הירידה בגובה פני הים . תופעת לוואי נוספת היתה היווצרות של סלעי חוף ייחודיים . אלה הם סלעי הכורכר המתפתחים מצירוף של מי ים , חול ותערובת של שברי צדפות וקונכיות . מאחר שבתקופות אחדות ברביעון היו פני הים גבוהים ב 00 ו מ ' ויותר מאשר היום , חדר הים עמוקות מזרחה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא