|
|
עמוד:יב
שהארטמאן כתב בין השאר על היהדות ומקומם של היהודים במדינה המודרנית ? ניתן לומר שסוגיות אחדות שהעסיקו את ברגמן מבחינה שיטתית דווקא בתקופת חייו האחרונה — אף כי היה לעניינו זה שורש גם בימים קודמים — יש בהן הסבר לעניין זה . הסוגיה של הבלתי מודע העסיקה את ברגמן , ובשנים האחרונות לחייו קירבה אותו התענינותו בסוגיה זו למחשבה ההודית על שביליה , והעמיקה מצדה את תשומת דעתו בסוגיה זו כמות שעלתה בפילוסופיה המערבית , ואדוארד פון הארטמאן הוא בעניין זה בעל משקל מיוחד על פי הכיוון של שיטתו . ברגמן ראה את הקשר הקיים בין הבלתי מודע הכולל לבין המהות האישית של אלוהים , לאמור , האם קישור זה בין אלוהים לאישיות הוא מהותי והאם הוא הכרחי כדי שהדת או האמונה יכילו בתוכן את היסוד של תפילה ופנייה אל אלוהים , או כמ 1 ת שעולה בחינת אפשרות אחרת , שהיחס הדתי הוא רק בעל משקל סובייקטיבי מזווית ראייתו של האדם , אך אין לו מענה מבחינה ישותית מצדו של אלוהים . מכאן ששלילת התיאיזם הטבועה בשיטה של הארטמאן היתד , לגבי ברגמן מעין אתגר בניסוח השקפותיו שלו עצמו , שהיה בהן יסוד קוסמי אך עם זה ביקש למצוא שביל בין הצד הקוסמי לבין הצד האמנותי במובן המסורתי והפילוסופי של המושג הזה . ברגמן מסתייג מהארטמאן , אך מדגיש כי הגותו הכניסה מחשבות גדולות לתוך אוצר המחשבה הפילוסופית . אפשר פסוק אחד יש בו כדי לסכם את הזיקה הזאת להארטמאן , לאמור : הוא הראה שהעולם חדור חכמה עילאית העולה על כל מה שהאדם יכול להבין . מכאן ההדגשה שהדגיש הארטמאן את התכליתיות השולטת ביקום , והדגשה זו התנסחה דווקא בתקופה של שלטון ההסבר המיכאניסטי לתהליכי העולם . אכן , מול הלא מודע ביקש ברגמן לעמוד לא רק על דרך של הודיה בעובד תיותו —משל היה הבלתי מודע דבר כשהוא לעצמו על פי הנוסח של קאנט . הוא שאל את השאלה , והיא הדריכה אותו בחיפושיו שהיו גם פילוסופיים וגם דתיים , כלומר : היש אפשרות להרחיב את תודעתו של האדם לקראת רמות גבוהות יותר של הדעת , כדי להתקרב אל הבלתי מודע המקיף וכדי לחדור אליו , ולו על דרך של אינטואיציה . מכאן הרמז שברגמן רומז לשיטתו של אנרי ברגסון ולאנתרו פוסופיה של רודולף שטיינר . הוא כתב על ברגסון והיה לו יחס מיוחד לשטיינר , וסייע להוצאת אלו מספריו בעברית והמריץ הוצאה זו . [ ה ] כבר הוזכר לעיל , כי מקור מחצבתה של הפילוסופיה של ברגמן היה בזרם או באסכולה , שהיו לא קאנטיים על פי כיוונם . לאמיתו של דבר , מותר לנו לחדד אמירה זו ולקבוע , שהיה זה זרם אנטי קאנטי , ועובדה מאלפת היא , כי ברנטאנו מנה את השיטה של קאנט בין השיטות המציינות עידן של ירידה או שקיעה בהתפתחותה
|
|