|
|
עמוד:11
מבוא רבי משה בן נחמן היה גדול בעלי ההלכה של המאה השלוש עשרה , ומהמקוריים והיצירתיים שבפרשני המקרא שהעמידה המסורת היהודית לדורותיה . בחידושיו לתלמוד הביא הרמב"ן את ההישגים הפרשניים והלמדניים של קודמיו בני המאה השתים עשרה לכלל שלמות . ההבחנות המושגיות שהוא יצר נעשו לכלי עבודה בסיסיים בניתוח ההלכה , והזינו דורות רבים של תלמידי חכמים . הוא הטביע את חותמו על הבנתה של כל סוגיה וסוגיה שנגע בה , באמצעות הברק האנליטי שלו , הכשרון הלשוני והקריאה המוקפדת של מהלך הסוגיה לפרטיה . פריחתה של היצירה התלמודית בקטלוניה בעשרות השנים שאחרי הרמב"ן ניזונה מחידושיו , וחידושי הרשב"א , הריטב"א והריץ נכתבו בהשראתם . היצירתיות השופעת של הרמב"ן ועוצמתו הפרשנית ניכרות גם בפירושו לתורה . זווית הראייה החדשה והרעננה של הפירוש משלבת הבחנה דקה בנבכי הנפש של הדמויות המקראיות , חדירה אל התנאים החברתיים הפוליטיים שבהם הן פועלות , ורגישות ספרותית המתבטאת בין היתר בגישתו ליחידות טקסטואליות רחבות כאל אבני הבניין הפרשני . בין השיטין של פירושו העשיר לתורה פיזר הרמב"ן רמזים קבליים שהכתירם בתואר "דרך . "האמת בכך יצר חיבור יוצא דופן המשלב פנייה לשני קהלים שונים . רוב רובם של הלומדים את הפירוש , שאינם מסוגלים לחדור מבעד למסווה הרמזים של הרמב"ן , רואים בפתיחה "ועל דרך האמת" סימן לדילוג , עד שישוב הפירוש לרובד הגלוי של הדברים . לא זאת בלבד אלא שבבית מדרשו של הרמב"ן היו ככל הנראה מי ששתו בצמא את תורתו הגלויה והסתייגו מרובד הסוד של הגותו . רבי יצחק בר ששת מצטט בשמו של רבי ניסים גירונדי , מתלמידי תלמידיו הגדולים של הרמב"ן , את הקובלנה הבאה : "וכן הודעתיך מה שאמר אלי ביחוד מורי הרב רבינו נסים ז"ל , כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בענין הקבלה . "ההיא לעומת זאת , יודעי ח"ן המועטים ראו ברובד נסתר זה את מרכז עניינם , ויעידו החיבורים השונים שנכתבו כפירוש על סודות הרמב"ן בלבד . רמזים אלה , החתומים במעטה של סוד , ופירושו הקבלי הקטוע של הרמב"ן לספר יצירה , הם חומר מועט וסתום ביותר ביחס לשאר יצירתו הכתובה של הרמב"ן . המסורות הקבליות של הרמב"ן מדודות במשורה , זעיר פה וזעיר שם , והחדירה לעומקן מתאפשרת על ידי צירופן אחת לאחת , ובאמצעות מסורות 1 שו '' ת הריב"ש ( ניר יורק תשי '' ד , ( ס' קנז .
|
|