|
|
עמוד:8
תעשייתית , חברת הטלוויזיה והאינטרנט , חדלה בשלב מסוים להאמין בעולם הדברים , והחליפה אותו בעולם הסימנים . לשיטתו , החוויה התקשורתית הבסיסית בחיי היומיום היא פענוח בלתי פוסק של יער הסימנים שעל המסך . זרם הסימנים מציף אותנו מכל עבר : שלטי רחוב , פרסומות , טלוויזיה , קניונים , פולחן הגיבורים והמפורסמים . יערות הסימנים שתפקידם המקורי הוא לייצג את המציאות ולשמש לה לפה , השתלטו על הזירה והפכו מטרה לעצמם . התהליך התרבותי החדש יוצר מציאות שבה שאלת המשמעות ( Meaning ) הקשורה לטבע הדברים האמיתיים , מתחלפת בשאלת ההסמנה — ( Signification ) תקשורת פורמלית היוצרת זיהוי ברמת הסימנים , מבלי לתרגם אותם למציאות שאותה הם אמורים לייצג . בינינו לבין המציאות , בינינו לבין האמת , אומר בודריאר , מתייצבת מערכת טפילית חדשה שמתחזה לאמת ; במקום המציאות אנו מקבלים עולם תקשורתי המתקיים על ייצוגי מציאות . הסימנים הפכו לערך חברתי המייצר חליפין של " , "משמעויות כשם שהסחורה מייצרת את ערכה , תוך שהיא עוברת מיד ליד בשוק הצרכים והתשוקות . עולם זה שבו סימנים ממוחזרים בינם לבין עצמם ומייצרים מציאות בידיונית שאיש אינו כופר עוד באמיתותה - בודריאר מכנה בשם . 'היפר ריאליזם' המציאות ההיפר ריאליסטית משקפת עולם של ייצוגים שאיבדו את מקורם , ובכל זאת
|
|