היהודים בחצי האי האיברי, גירושם ופיזורם

עמוד:13

היהודים בחצי האי האיברי , גירושם ופיזורם כידוע , השם "ספרד" מקורו תנ"כי : ... " גלות ירושלים אשר בספרד יירשו את ערי הנגב" ( עובדיה א' . ( 20 לא ברור לאיזה מקום התכוון הנביא עובדיה , אך בימי הביניים היה מקובל לזהות את "ספרד" עם , "היספניה" חצי האי האיברי . על כך רומז גם רש"י , בפירושו לפסוק . יש האומרים כי בספרד התגוררו יהודים מימי קדם : לפי האגדות , הגיעו יהודים לספרד במאה השישית לפני הספירה , בבריחתם מפני נבוכדנצר , לאחר הרס בית המקדש הראשון ; אחרים טוענים כי היהודים הגיעו בימי שלמה המלך , במאה העשירית לפני הספירה , עם הסוחרים הפניקים . התיעוד הארכיאולוגי מועט : נמצאה מצבה מהמאה השלישית לספירה , עליה שם של נערה יהודייה , מצבה אחרת מטורטוזה מהמאה הרביעית , וכן תבליט מבית כנסת באלצ'ה . כמו כן , נמצאה בטאראגונה מצבה בשלוש שפות : עברית , לטינית ויוונית . על תיארוכה של מצבה זו קיימות דעות שונות . בספרד חיו היהודים בקרבה הדוקה לנוצרים המקומיים . תופעה זו עוררה זעם בקרב אנשי הכנסיה הנוצרית . במועצת אלווירה ( 303-300 ) הוחלט להגביל את המגע בין נוצרים ויהודים . נישואין בין נוצרים ויהודים נאסרו , וכן מסיבות משותפות ומפגשים הדדיים . עד אז התבקשו היהודים לברך את שדותיהם ויבוליהם של הנוצרים ; מעת זו נאסר הדבר . במאה החמישית ( שנת ( 412 נכבשה ספרד על ידי הוויזיגותים . כאשר קיבל עליו מלכם ךקאךדו , ( Recaredo ) את הדת הנוצרית , ( 586 ) הוא החל ברדיפת היהודים . בשנת 613 ציווה יורשו סיסבוטו ( Sisebuto ) על היהודים , להתנצר או להגר מספרד הוויזיגותית . זהו המקרה הראשון המוכר של בעיית האנוסים . אכן האנוסים הראשונים שמרו על דתם היהודית בסתר , ועם הכיבוש המוסלמי חזרו ליהדותם בגלוי . בשנת 1 ' בתקופה זו הופעל לחץ כבד להתנצרות גם על יהודים ששכנו צפונית לחצי האי האיברי : בשנת 576 העמידו הפרנקים בקלרמונט את היהודים בפני הברירה להתנצר או להיות מגורשים . כך נהג בשנת 582 המלך המרובינגי צ'ילפריקו . מבוא

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר