|
|
עמוד:9
רבות . באותן השנים מיעט לכתוב . עם שובו לגרמניה , ב , 1920 השתעשע ברעיק להוציא כתב עת משלו , Novus Angeius ( השם — בהשראת ציור של פול ק ליי , שהותיר בו רושם עמוק . ( הרעיון לא יצא אל הפועל , מחמת האינפלאציה . מ 1924 ואילך — מועד פרסום מאמרו הנ"ל על גיתה — היה כותב באורח סדיר בכתבי עת שונים — בעיקר בקורת ספרותית , אך גם עיונים פילוסופיים . באלה כבאלה העסיקה אותו בעיית הפאשיזם הצובר כוח והסכנות המאיימות ; עם זאת לא נטל חלק בפעילות פוליטית ישירה . זו , לדידו , דרשה יכולת "לחשוב מחשבה , "מגושמת תכונה שייחס אותה לברכט לא בלי הערצה . עם עליית היטלר לשלטון עזב את גרמניה , ואחרי שהות באיים הבאליאריים התישב בפאריס , העיר שקסמה לו עוד מביקורו הראשון בנעוריו , ושלה מוקדש גם ספרו האחרון שכתיבתו לא נסתיימה : "מבואות . "פאריס גם כאן נתפרנס מכתיבה ותרגום ( עוד בגרמניה תירגם את בודלר , פרוסט ואחרים . ( בפרוץ מלחמת העולם השניה נכלא לזמן מה , למרבה האירוניה , בתור "אזרח גרמני" ועם שחרורו , בנובמבר , 1939 עזב את פאריס . בסתיו 1940 השיג אשרת כניסה לארצות הברית , לשם נמלטו גם חבריו מן המכון למחקר חברתי בפראנקפורט . כדי להגיע שמה , היה צורך לחצות את גבול צרפת ספרד . לרוע המזל , נסגרה אותו לילה תחנת המעבר בפורט בו , ששם לא הערימו בדרךכלל קשיים על הפליטים , והקבוצה שבא עמה נדרשה לשוב
|
|