|
|
עמוד:
להתחמק מן האחריות לחייו שהוא חי , הוא עושה לו את קיומו למוכני של מחבוא . ותוך שהוא מתחבא בדרך זו 'מפני האלהים' וחוזר ומתחבא מפניו , הריהו מסתבך והולך בעמקי התעתועים והמעקשים ; ועל ידי כך הוא מגיע למצב חדש , המחמיר מיום ליום , ממחבוא למחבוא . יכול אתה ליתן בו במצב זה סימנים מובהקים : אין בכוחו של האדם להיסתר מעיני בוראו , אבל מתוך שהוא משתדל להיסתר מעיני הקדוש ברוך הוא , הריהו הולך ומסתתר מפני עצמו . ודאי יש בו באדם גם משהו הבולש בו ומבקש למצוא אותו , אבל הוא הולך וגודר בפניו , בפני משהו זה , שלא ימצאנו . הוא המצב שקולעת אליו השאלה האלהית : 'איכה . ' ? היא באה לזעזע את האדם , להרוס את חומת מחבואו , היא מבקשת להראות לו , עד היכן הגיע , ומתכוונת לעורר ולהגביר בתוכו את הרצון להיחלץ מן הסבך . עכשיו אין הדבר תלוי אלא באדם , שיכוון עצמו כלפי השאלה . ודאי שכל אדם 'יפרפר בו , 'לבו כמו שפרפר בו לבו של אותו השר , בשעה שהגיעה השאלה לאזנו . אבל מוכני זה של מחבואו מסייע בידו להתגבר גם על התנועה שבלבו . הרי הקול הקורא אינו בא בסערה המסכנת את קיום האדם : הוא 'קול דממה . 'דקה וקל להחרישו . כל זמן שדבר זה עולה
|
|