|
|
עמוד:13
המחזור 'סוניטות מבית הקפה' ליעקב שטיינברג לשאלת האחדות ההגותית והציור הפיוטי מבוא המחזור 'סוניטות מבית , 'הקפה שנכתב בגרמניה ב ' , 1922 הוגדר על ידי דן מירון כאחד משיאי השירה הסיפורית של יעקב שטיינברג , בצד המחזור 'חרוזים , 'בנכר שנכתב בערך שנה קודם . המחזור בן שמונה הסונטות תואר על ידי מירון כאחת מצורות הנובלה השירית , והוגדר כ'מחזור שירים שבו חותר המשורר בעיקר לתיאור יחסים הדדיים בין בני אדם , מעין "גיבורים" שבסיפור , בתוך מסגרת כללית של "עלילה " סיפורית ( אפילו היא רופפת ומקוטעת ואיטית ביותר בהתפתחותה , ( ותוך שימוש בכמה מן האמצעים האופייניים . 'לנובילה מירון מונה אחדים מן האפיונים המייחדים ז'אנר זה - אפיונים המאפשרים להבחין בין השיר הנובליסטי ובין השיר הלירי הטהור מצד אחד , ובינו ובין השיר האפי מסורתי מצד אחר : 'גיבור' השיר הנובליסטי , בן המציאות היומיומית , מתייחס אל עצמו , אל הסובב אותו ואל הערכים המתגלמים ב'גורלו' ביחס רצוף תמיהות ופקפוקים . שונה ממנו הוא גיבור השיר האפי , מפני שהז ' אנר מחייב את המשורר להתייחס אל ענייניו ברצינות כבדת ראש ונשגבת , הבאה לידי ביטוי בלשון ה ' , 'גבוהה במקצב הכבד , ובציוריות התואמת את המציאות הנישאה ואת גיבורה , הנוטל חלק בהתרחשויות גורליות . פועל יוצא של הטיפוס של 'גיבור' השיר הנובליסטי הוא סוג העלילה : רצף המעשים ( העלילתי ) הוא לרוב רופף למדי , לעתים ניתן לעמוד עליו רק מתוך התייחסות למחזור שירים כאל שלמות 'עלילתית' אחת . משום כך , מתייחד במחזור שירים מעין זה מקום ניכר לתיאור הסיטואציה האפית , לאווירה , ולקטעי הגות והרהורים . מירון קובע כי יחסית למחזורים קודמים ( כגון 'שלכת' או 'חרוזים , ( 'בנכר מסגרת הפאבולה הנובליסטית במחזור 'סוניטות מבית הקפה' מתרופפת , אף שהיא משתמרת בצורה חלקית באמצעות מספר גורמים מלכדים . 1 בשנים 1923-1921 שהה שטיינברג בגרמניה ושם יצאו לאור שני ספרים שלו : שירים ( ליפסיה : שטיבל , תרפ " ג ;( ספורים | בשני כרכים ] ( ברלין : מוריה , תרפ"ג 2 . ( דן מירון על' , הנובלה השירית של יעקב , 'שטיינברג הארץ 8 . 4 . 1963 ) ו . ( 12 . 4 . 1963
|
|