פרק ראשון מר מאני ומולכו: מהלך חדש בסיפורת של א. ב. יהושע

עמוד:12

וההתפתחות שחלה באפיון דמויותיו של המחבר . גירושים מאוחרים מהווה ציון דרך חשוב בקריירה הספרותית של יהושע . ניתן לעמוד על חשיבות גירושים מאוחרים , בין השאר , מתוך התבוננות בהתפתחות שחלה בתפישותיו הפסיכולוגיות של יהושע . זיקתו העמוקה של יהושע לפסיכולוגיה המודרנית מובעת מראשית דרכו כסופר . פסיכולוגים מופיעים כדמויות מרכזיות ביצירותיו ( לילה במאי , [ 1969 ] טיפולים אחרונים [ 1979 ] וגירושים מאוחרים , ( ואפיון הדמויות נעשה , כפי שאראה בהמשך הדברים , תוך התבססות על מודלים פרוידיאניים מובהקים . בניתוחיו הספרותיים שב יהושע ונזקק למינוח פרוידיאני , ( 1984-5 , 1980 ) ואף דיוניו הפוליטיים חברתיים כוללים שימוש תכוף במינוח ובמודלים פסיכולוגיים . ( 1 989 , 1984 ) אכן , חוקרים כשקד ( 1985 , 1971 ) ושלו ( 1968 ) הצביעו על יסוד מרכזי זה בכתיבתו של יהושע . ספרו הראשון של יהושע נכתב בהשראת תיאוריית הדחפים ( Drives Theory ) של פרויד . מרבית הסיפורים מאופיינים על ידי התפרצו תם האלימה של כוחות נפשיים מודחקים המשתלטים על הגיבורים כליל . מטבע הדברים הובילה כתיבה זאת להסתפקות ב"אדם , "חלקי כפי שכינה זאת יהושע בראיון . ( 277 , 1976 ) "האדם החלקי" מממש כוחות נפשיים ספורים , מועצמים , ואינו מעוצב כאישיות שלימה , שהתנהגותה מנומקת על ידי רקעה ( ילדות , משפחה , ( התפתחותה הפנימית וכר . תוך בחינת כתיבתו ציין יהושע בראיון זה : "הספרות המודרנית הצליחה להפעיל גיבור בתוך ספר , ולהריץ אותו די רחוק , כשהיא מתבססת בעצם רק על שניים שלושה כשרים נפשיים שלו , מבלי כל צורך להעמיד אותו טוטאלית" ( שם . ( לעומת סיפורי מות ה 77 ןן , שאינם מעוגנים במקום ובזמן מוגדרים , נפתח ספרו הבא של יהושע , מול היערות , ( 1967 ) אל המציאות הישראלית של שנות השישים ואל מתחיה האישיים , החברתיים והפוליטיים . במקביל ניכרו בספר זה סממניה של פסיכולוגיית ה"אני" ( Ego Psychology ) שעניינה התמודדות האני עם המציאות החיצונית , עם לחצי הסביבה השונים . עם זאת , לא כל הנובלות הכלולות בספר עשויות מעור אחד . הבדל רב משמעות , שחשיבותו תלך ותתברר ככל שתתפתח הקריירה הספרותית של יהושע , קיים בין שתי הנובלות שנכתבו תחילה , "שלושה ימים וילד" ו"מול , "היערות לבין שתי הנובלות האחרונות , "שתיקה הולכת ונמשכת של משורר" ו"יום שרב - "ארוך מבחינת אפיון הגיבור ואופי הדחפים המניעים אותו אין הבדל מהותי בין שתי הנובלות הראשונות לבין סיפוריו הקודמים של יהושע . בשתיהן לפנינו אדם הנופל קורבן , בצורה חלקית או מלאה , לדחפי המעמקים שלו . סיפורו הבא של יהושע , "שתיקה הולכת ונמשכת של , "משורר מציין שינוי רב עניין : לראשונה בקריירה של יהושע אין הגיבור נתפש כגורם עצמאי , בעל קווים מוגדרים המפרידים אותו לחלוטין מסביבתו , אלא מצוייר בהקשר על-אישי . במלים אחרות , לראשונה מתרמזת המשפחה כיחידה פסיכולוגית

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר