לזכרון

עמוד:10

משנפתח המכון להשכלה גבוהה בנגב , שנקרא היום "אוניברסיטת בן גוריון" בבאר שבע , נתן שם צבי ז"ל את השיעור הראשון בתלמוד והמשיך ללמד במוסד זה במשך כשש עשרה שנים , שבמהלכן התמנה בו למרצה בכיר . הוא אף ריכז את לימודי התלמוד והמדרש ובנה את התשתית לשילובם של לימודים אלה בלימודים של הפקולטות הטכנולוגיות , הפקולטות למדעי החי ועוד . חיבב את תלמודו על תלמידיו וקירב גם רחוקים . לאוניברסיטת בר אילן היה לו יחס מיוחד . בשל אופיה הדתי היתה קרובה לליבו והרגיש בה כמו בבית חם . בבר אילן החל מעגל חדש בחייו עם הרבה רצון 0 דם ו מעגל שנקטע באיבו . צבי ז"ל היה איש משפחה למופת . התיחס במעין קדושה לתא המשפחתי . היה אב מסור מאוד והקדיש מזמנו כדי לעקוב מקרוב אחר התקדמותם בלמודים של בנינו משד , ואורי יבלט"א . הוא השפיע שפע של אהבה ודאגה על כולנו , שפע שנבע מכוחות נפש עילאיים ומעושר רגשי . חז"ל אמרו שאדם ניכר בכוסו וכוי . הייתי מוסיפה שאדם ניכר גם בחוליו . צבי ז"ל נשא את חוליו כגבורה נפשית בקבלו את יסוריו בלי התרסה . היה שלם עם בוראו , היו בו טוהר וזכות שרק ברגעי חסד אדם זוכה בהם . שורות אלה מעלות אך מעט מאישיותו וממעשיו של צבי ז"ל ואינן נותנות ביטוי שלם לדמותו של האיש שהיה תלמיד חכם אמיתי בעל נפש גדולה , שהקרין שפע של אהבה על כל סביבתו . לבי מודה לה' שזיכני להיות רעייתו של צבי — ואני כואבת על שפתיל חייו נקטע באמצע הדרך . יהודית פיינטוך

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר