מבוא

עמוד:9

מבוא במסה "בין ספרה , "לסיפור אמר נתן אלתרמן על ספרות האבסורד : "ספרות זו מדברת על הקיום האנושי כעל מושג ולא כעל התרחשות . בבואה להדגים מושג זה היא דנה עליו רק בכללותו ונמנעת להעלות נתחים מוחשיים של זמן ושל הוויה , שכן הללו לא היו מתישבים בתוכה ופורצים את מסגרותיה . מדוע ? מפני שקטעיו של הקיום , רגעי זמנו ופרטי התרחשותו , אינם יכולים להיות דוגמא של אבסורד צרוף , כמו שאין הם יכולים להיות דוגמא של הגיון צרוף ותכלית צרופה * . '' מחשבות אלה אינן רק עדות להתלבטויות הרוחניות והאסתטיות של אלתרמן בעשור האחרון ליצירתו . יש בהן נגיעה באחד מעורקיה המרכזיים של היצירה האלתרמנית . ביחס שבין המציאות המוצגת ביצירה למציאות שמחוץ לאמנות ולספרות התלבט אלתרמן מתחילת דרכו . כבר במאמריו הראשונים הנוגעים בבעיות ספרות נשמעים הדים לשני הכיוונים המנוגדים : במאמרו המוקדם '' על הבלתי מובן בשירה" , ( 1933 ) שבו הגן על זכותו של המשורר להיות בלתי מובן , תבע אלתרמן אוטונומיה מלאה של הבדיה הספרותית . "אם יאמר מישהו למשורר : 'תאר לפני את החיים ' ... עליו לענות לו : 'למה אתאר לך דבר הנמצא תמיד לנגד עיניך " . דחיית הפואטיקה המימטית נתקשרה במגמת ההפשטה והעירפול המציינת את השירה המודרנית : "דברי הספרות החדשים , המעורפלים , דורשים מין יחם אפלטוני מצד הקורא , דורשים ממנו לוותר על סיפור המעשה , על עלילה , על שיגרה נוחה לבליעה ועיכול , ומי זה ילך כעת אצל הפשטות . "כאלה זאת ועוד : האידיאל המימטי מטבעו כרוך בקירוב הנושאים לחיי היומיום והרחקתם מן הגבוה והמרוחק . באירוניה מלגלג אלתרמן על דרישת הקורא הרצנזנט שאינו חדל מן הנסיון לזהות את חייו בתוך היצירה : "כתבו על הדברים הקרובים לנו , על חיינו , על היום יום שלנו , או אז נרגיש את הספרות כמו שאנו מרגישים את " . "עצמנו הדבר הנדחה " , "מחזות הוצ' הקיבוץ המאוחד , תשל"ג , עמ' . 574 , "במעגל" מאמרים ורשימות , הוצאת הקיבוץ המאוחד , עמ' . 16-14

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר