|
|
עמוד:6
התשובות לשאלות אלה אינן פשוטות כלל ועיקר . הן משתנות בוודאי משיטת משפט אחת לרעותה ; מדור לדור ; מאדם לרעהו . על פי השקפתי , יש לקיים שוויון בין זכויות האדם השונות . יש להימנע ממצב שבו זכויות האדם האזרחיות זוכות בהכרה ברמה נורמטיבית גבוהה מזו של הזכויות החברתיות . על כן אין זה ראוי שהזכויות האזרחיות יוכרו בחקיקה ואילו הזכויות החברתיות יישארו כחלק מהמשפט המקובל נוסח ישראל ; אין זה ראוי שלזכויות האזרחיות יוענק מעמד חוקתי על חוקי ואילו הזכויות החברתיות יהיו במעמד "נמוך" יותר . השוויון בין זכויות האדם השונות מצדיק הכרה שווה בהן . מכאן מתבקשת גם תפיסתי כי במקום שלזכויות האזרחיות ניתן מעמד חוקתי על חוקי המלווה בביקורת שיפוטית על חוקתיותו של החוק הפוגע בזכויות אלה , מן הראוי להעניק מעמד חוקתי על חוקי דומה לזכויות החברתיות , כשהוא מלווה בביקורת שיפוטית על חוקתיותו של החוק הפוגע בזכויות חברתיות אלה . הפגיעה בזכויות החברתיות - המשקפת את אופיה היחסי של כל זכות אדם ( אזרחית או חברתית ) - היא חוקתית אם היא נעשית בדבר חקיקה ההולם את ערכיה של מדינת ישראל , אם הוא נועד לתכלית ראויה ואם הפגיעה בזכות החברתית אינה עולה על הנדרש . הטענה העיקרית הנשמעת נגד עמדתי זו הינה שגם אם מקבלים את הבטחת השוויון בין הזכויות כנקודת המוצא , אין זכויות האדם שוות . יש בהן , בזכויות האזרחיות , תכונות המבדילות אותן מהזכויות החברתיות . על פי טענה זו , דווקא הרצון להבטיח שוויון בזכויות מוביל למסקנה כי יש ליתן לזכויות האזרחיות הכרה והגנה שונות ( ורחבות יותר < מאלה הניתנות לזכויות החברתיות , שהרי השוויון אינו מבטיח זהות , ועשוי לעיתים לדרוש טיפול שונה לזכויות שונות במהותן . מקובלת עלי הגישה כי זכויות האדם שונות זו מזו וכי עקרון השוויון עשוי להצדיק טיפול שונה בהן . עם זאת , חולשתה של גישה זו היא בכך שאין היא מבחינה בין שלוש שאלות נפרדות . השאלה הראשונה הינה : האם מוצדק , לנוכח השוני בין הזכויות האזרחיות לחברתיות , להעניק להן הכרה נורמטיבית שונה ? המוצדק , למשל , להכיר בפרטיות כבזכות אדם חוקתית על חוקית , אך לא להעניק הכרה דומה לזכות לחינוך ? השאלה השנייה הינה : מהו היקף הפרישה של זכות נתונה ברמה נורמטיבית נתונה ? כך , למשל , האם חופש הביטוי כולל בחובו גם את הביטוי הגזעני ? האם הזכות לחינוך משתרעת גם לעבר הזכות של הורים לחנך את בנם בעצמם ? השאלה השלישית הינה : האם מוצדק , לנוכח השוני בין הזכויות השונות , להעניק להן הגנה שונה ? אכן , עלינו להבחין בין ההכרה בזכות פלונית בהיקף מסוים לבין מידת ההגנה הניתנת לה , כפי שהדבר מתבטא בחקיקה התואמת את דרישותיה של פסקת ההגבלה . כך , למשל , גם אם הדיבור הגזעני הוא חלק מחופש הביטוי , אין הוא זוכה בהגנה , שכן מותר לשיטת המשפט לקבוע כי דיבור גזעני מהווה עברה פלילית , ובלבד שיסודות העברה והעונש שבצידה הינם מידתיים .
|
|