|
|
עמוד:601
לתוך חוק יםוד : כבוד האדם וחירותו בדרך של פרשנות שיפוטית . עם זאת , קביעה זו ( שלא זכתה בהתייחסותם של השופטים האחרים ) אינה בגדר הלכה פסוקה . האם אי הכללתה המפורשת של הזכות לקבל חינוך בטקסטים החוקתיים של מדינתנו מחייבת את המסקנה כי זכות חוקתית לקבל חינוך אינה קיימת במשפט הישראלי ? אכן , הזכות לקבל חינוך היא הקשה ביותר לביסוס מבין הזכויות השונות בשדה החינוך בהיעדר הכרה מפורשת בטקסט החוקתי . הסיבה לכך היא אופיה החברתי , המטיל על המדינה "חובות עשה" כבדות . עם זאת , דעתנו היא שחרף היעדר ההכרה המפורשת בחוקי היםוד של ישראל , ניתן לבסס את הזכות לקבל חינוך בהסתמך על שתי אפשרויות פרשניות נפרדות , כאמור להלן . . 2 ביסוסה של הזכות החוקתית לקבל חינוך מכוח הכרזת העצמאות בהכרזה על הקמת מדינת ישראל מצוין כי מדינת ישראל "תבטיח חופש דת , מצפון , לשון , הימן " ... ( ההדגשה שלי - י' ( . 'ר מהי משמעותה של קביעה זו בהקשר ההכרה בזכות חוקתית לחינוך ? כאמור , ההכרזה עצמה לא התיימרה לשמש חוקה , ובית המשפט העליון פסק כבר בתחילת הדרך שאין לראות בה מסמך חוקתי המעלה ערכים מוגנים לרמה חוקתית על חוקית . עם זאת , במשך השנים השתרשה הדעה , הן בפסיקה והן בספרות , כי יש לראות בהכרזה מקור וכלי עזר לפרשנות . בשנת 1994 הוספה לחוקי היסוד החדשים "פסקת עקרונות , "היסוד המתייחסת באופן מפורש להכרזה , וזו עוררה את השאלה : האם חקיקתה העלתה את הכרזת העצמאות ואת הערכים המנויים בה למעלה חוקתית ? שאלה זו אינה פשוטה , וניתן לאתר לה שלושה פתרונות שונים : ( 1 ) המודל הפרשני - פסקת עקרונות היסוד מאמצת את ההלכות הקודמות של בית המשפט העליון , שעל פיהן היתה ההכרזה ונותרה מקור וכלי עזר לפרשנות , מבלי שנהפכה מקור עצמאי לזכויות אדם . בישראל , וכן לגלגולים השונים של הצעת חוק יסוד : זכויות חברתיות , ראו מונדלק , לעיל הערה , 22 בע' 89 ואילך . 123 בג"צ 10 / 48 זיו נ' גוברניק , פ"ד א 89 , 85 ( להלן : עניין גוברניק . ( 124 דיון דומה באופיו נערך בהקשר של סעיף "המטרה" שבחוקי היסוד ( סעיף 1 א לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו וסעיף 2 לחוק יסוד : חופש העיסוק . ( נטען כי יש לראות בסעיף זה לא הרבה יותר מכותרת או "שם ארוך" של חוק , וכי יש לעשות בו שימוש רק לצורך פרשנות . לסקירת הדעות השונות הנוגעות בסוגיה זו ראו ה' סומר "הזכויות הבלתי מנויות - על היקפה של המהפכה החוקתית" משפטים כח ( תשנ"ז ) . 285-281 , 257 השופט ברק מתייחס
|
|