פרק עשירי בני־הדור באנגליה

עמוד:499

המוסר את סיפור המעשה כ'תלמיד וותיק ועשיר מאוד ויושב בישיבה . ' האב ' לא יצא מחדרו ... ולא הוריד דמעה ולמד במדרשו כאילו לא נעשה לו רעה . ' בקבורתו 'נתעסקו בו עבדים וחסידי לב וחכמה ' . .. ו'רק מועטים מיודעי ספר לקחו ארונו עם עבדי' והשיאו על העגלה ללונדרש מדינה לשכונת קברות . ' רק לאחר מראה בחלום שבו נתגלה כי בטוח הוא המת בחיי עולם 'הספידו אותו מאד מאד , ' והוא מתואר 'כבחור חסיד ... וירא שמים / שהיתה בו 'כל מדת קדושה וטהרה' ומה שעשה עשה ל'אהבת בוראו . ' הוא 'דן עצמו בחמורה' מכיוון 'שהשד היה מראה לפניו בשתי וערב ודחק אותו לעבוד עבודה זרה . ' אמנם המספר מסתייג וכותב 'ויותר טוב אם יקבל עליו אדם תשובה בעינוי ובסיגוף וכו , " עם זה הוא משווה אותו אל בן אחותו של יוסי בן יועזר שזכה לחלק בעולם הבא . אולי אפשר לזהות את ר' יום טוב עם בן אחר של ר' משה , שרק נודע בכינויו הלועזי , Cresse או , Deulecresse איש עסקים שנפטר בשנת 1269 ושעל גבי צוואתו העיד המלך ש'הוא מעולם לא חטא כלפינו בהיותו בחיים , אלא חי ביושר ובאמונה לפי מנהגי היהודים כיהודי טוב ונאמן' . עדות זו האומרת דרשני מתפרשת יפה אם אמנם אות € &^ 01 הוא ר' יום טוב שאיבד עצמו לדעת . המלך מעיד אפוא , שאין לתלות את קולר המעשה בחטא כלשהו כלפיו , בעסקים לא כשרים , או בלחץ להמרה '— השד שנראה לפניו כשתי וערב ודחק אותו לעבוד ע"ז . ' הבן שזכה לפרסום רב , שחיבוריו הגיעו לידינו ואשר הודות לו זכינו גם להכיר את תורת אביו ואחיו , הוא ר' אליהו מנחם מלונדרש . מאז פירסם פרופסור י . נ . אפשטיין לפני יובל שנים ומעלה את מאמרו 'פרישת רבנו אליהו מנחם בר' משד . מלונדריש לברכות וזרעים' ; זכה חכם זה לתשומת לב יתרה מצד המחקר , נאספו ונוספו ידיעות עליו , ובעיקר חומר מתוך חיבוריו . ר' אליהו מנחם , שמ צויין כ'יהודי האנגלי המהולל ביותר של ימי הכינים' מופיע במשך שלושים שנה ויותר כ Magister Elias fil magistri Mossei בתעודות רשמיות , שמהן ניתן ללמוד על היקף עסקיו הכלכליים — עסקי כספים ומסחר תבואה וצמר —על מגעיו עם המלך והמלכה , עם גדולי הכנסייה והממלכה , כמנהיגה של יהדות אנגליה בימי נגישות ופרעות , כרב וכדיין וכרופא , ששמו נתפרסם גם מחוץ לארצו . כל אלה זכו , כאמור , לתיאור מפורט על ידי בצלאל רות . * 30 בדברינו הבאים נעסוק רק ביצירתו הספרותית הלכתית ודרך הילוכנו נעלה ממקורות , Stokes , Studies in Anglo-Jewish History , pp . 9—10 35 36 מדעי היהדות א ( תרפ"ו , ( עמ' . 71—51 שם הוא זיהה לראשונה את כתב יד ירושלים כחיבורו של ר' אליהו מנחם . * 36 ר' סירושי רבינו אליהו מלונדריש , עמ' כ"ג .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר