דברי פתיחה

עמוד:ט

דברי פתיחה בימי תקומתו של עם ישראל לחיי חירות בארצו יוצא לאור הכרך הראשון של האנציקלופדיה המקראית , הבאה לאסוף ולרכז את תוצאותיו של חקר המקרא בעבר ולפתוח את הדרך לחקר חדש ומחודש בעתיד . מפעל זה גם הוא פרי התחייה בישראל בדור האחרון . בדורות הקודמים היו חכמי האומות ראשי המדברים בחקר המקרא , וחכמי ישראל הקדישו את רוב עבודתם לחקר התקופה שלאחר המקרא , ובייחוד לחקר ימי גלותנו . עכשיו נשתנה המצב . עבודתם של אנשי המדע העברי בדורנו פתחה לו לחקר המקרא נתיבות חדשות' והעם יוצר המקרא הולר וכובש לו את המקום הראוי לו בחקירת ספרו הנצחי . ומרובה החידוש שבאנציקלופדיה גם מצד תכנה והישגיה במערכת היצירה המדעית בחקר המקרא . כבר עברו עשרות שנים מזמן שיצאו לאור אנציקלופדיות מקראיות מקיפות בלשונות אירופה , ומאז ואילך באו תגליות מרובות וחשובות ומחקרים מעמיקים , שהרחיבו את ידיעותינו בתולדות המזרח הקדמון וחשפו לפנינו את עושר תרבותו , במידה שלא היה אפשר אף לשערה עד לפני זמן קצר . די להזכיר לשם דוגמה : את אלפי התעודות מתקופת אבות ישראל , שנתגלו בארכיונים של מארי 1935 ) ואילך ) ושל נוזו 1939 ) ואילך , ( במיסופוטמיה ; את מכתבי לכיש ;( 1935 ) את הכתובות המרובות בלשון הארמית ובלשון הפיניקית , כגון זו של קארא טפה ;( 1947 ) את התגליות המפתיעות באוגרית , ( 1939—1929 ) ולאחרונה את האלפבית האוגריתי ( נובמבר ;( 1949 את המגילות הגנוזות שנמצאו במדבר יהודה ;( 1947 ) את החוקים של המלך לפת אשתר ( 1947 ) ושל העיר אשננ ;( 1948 ) ועוד ועוד . תגליות אלו הפיצו אור חדש ובהיר על בעיות רבות שחקר המקרא עוסק בהן , ושינו את פני הדברים מבחינות שונות . לפיכך יש בה באנציקלופדיה המקראית העברית משום חידוש מדעי לא רק לקהל הקוראים העברי לבדו , אלא אף לכל חוקרי המקרא בעולם כולו .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר