|
|
עמוד:5
מתור פני הקרקע . אלה רק מקצת מהבעיות המסקרנות שניצבו בפנינו . הבינונו שהכרת העבר תוכל רק לספק לנו רמזים להבנת החקלאות הקדומה , וכי תשובות החלטיות נוכל לקבל רק מניסויים בחוות עתיקות משוחזרות . האתר הראשון שבחרנו לשיחזור של חווה היה בנחל קטן ליד העיר הקדומה שבטה . בקרבת שבטה מצאנו דוגמות למאות של חקלאות מי-נגר . בחרנו ביחידת-חווה פשוטה , אשר התקני איסוןו מי-הנגר שלה ושדותיה המדורגים היו ברורים לעין . בחווה זו היו גם חורבות של בית-חווה קדום . במהרה נוכחנו לדעת כי ביצוע מוצלח של התכנית השלמה מותנה בכר שכמה מאתנו יגורו בחווה , ועל כן תכננו גם את שיחזורו של הבית . אלא שהתנאים אילצונו לשנות את תוכניותינו . ראשית , היו בעיות בטחוניות קשות . החווה נמצאת במרחק של ארבעה ק " מ מהכביש הראשי והגישה אליה היא רק באמצעות דרר-עפר מאובקת . הכביש עצמו שימש בעבר דרר ראשית למצרים , אבל עתה היתה התנועה עליו מועטה . אי-הוודאות לגבי אפשרות הבאתה של אספקה קבועה למקום ולגבי מציאת צוות מתאים , אשר יסכים לחיות בנקודה מרוחקת ומבודדת זו , הוכיחה לנו כי היינו כנראה נמהרים מדי כשסברנו שנוכל להקים מעון קבוע בחוות שבטה . ואף-על-פי-כן התחלנו בשיחזורה של החווה , ובכלל זה ההתקנים לאיסוף מי-הנגר והמדרגות . שיחזור חוות שבטה החל בקיץ . 1958 למזלנו , באותו זמן עצמו התחיל משרד התיירות הממשלתי ( שנכלל אז במשרד ראש-הממשלה , בהנהלתו של מר טדי קולק , ( בסיוע קרן-התרבות אמריקה—ישראל , בקימומה של העיר הקדומה שבטה . הם סיפקו לנו עובדים לשיחזור החווה . מר יוסי פלדמן ( אז חבר בקיבוץ רביבים , ( היה ממונה על השיחזור והיה לתומר נלהב של תוכניתנו . הוא ניצח על פעולות הבנייה במסירות רבה . אחריו בא יואל דה-מלאר ( דה-אנג'לס ) מרביבים . החזקנו עוד בדעה שיש לכונן מרכז קבוע ליד חווה משוחזרת , ובמאי 1959 מצאנו חווה מתאימה ליד העיד הקדומה עבדת . חווה זו היתה סמוכה לכביש באר-שבע — אילת ובין העיירות ירוחם ומצפה-רמון . החלטנו לשחזר חווה זו וכן לבנות בית דו-תכליתי , למגורים ולעבודה מרעית , על גבעה הנשקפת מעל לחווה . ואמנם התברר כי מקומה של חווה זו מוצלח , וכי לא התעוררו בה בעיות רציניות של אספקה או של ביטחון . בעזרת אותם גופים שסייעו לנו בשבטה התחלנו לשחזר את חוותעבדת בקיץ . 1959 העבודה התנהלה בפיקוחו של יהושע כהן מקיבוץ שדה-בוקר , אשר היה ממונה גם על קימומה של העיר הקדומה עבדת . יהושע הוא אדם רב-מרץ ורב-תושיה , ואף הוא האיץ בנו לעבור לעברת . העסקנו פועלי-סעד מירוחם . כולם עולים ממארוקו , תוניס , הודו או פאקיסטאן , שידעו רק קצת עברית וקשה היה לארגנם . אדוארד
|
|