מבוא מאת אליעזר מלכיאל

עמוד:יד

הנחוצה לביקורת . עבודת השחזור שטיילור עורך בספר שלפנינו נשענת על תפיסה זו של חיים אנושיים , ובפרט על תפיסה של עצמיות אנושית ופעולה אנושית , תפיסה שפיתח בהרחבה במקומות אחרים ( בהשפעת הגל ותוך פרשנות של הגותו . ( כותרת הולמת שטיילור טבע לה היא , שהאדם הוא " חיה המפרשת את עצמה . " בחייו ובפעולתו הוא תמיד מכוון כבר כלפי מטרה , מגמה , תכלית , וחייו ופעולותיו יש להם אפוא משמעות מסוימת , פשר , רציונל ; להבנתו העצמית בכל שלב – להבהרות ולפענוחים המפותחים שהוא מציע למטרותיו ולתכליותיו ( וכך לביטוי עצמיותו ) – יש מעמד מכונן בעיצוב חייו ובהתנהלותו . הבנה עצמית זו פועלת בחשיבתו המעשית ובהכרעות שהוא מכריע ; אבל היא אינה נהנית מחסינות מפני טעות . היא מתיימרת לקלוע לאמת הריאלית ולהבין את העצמי כמו שהוא באמת , היא מתיימרת לפענח נכוחה את הפשר ואת הרציונל שכבר מכתיבים את כיוונם של החיים , והיא עלולה גם להחטיא אותם . כאשר היא מחטיאה אותם – כאשר ההבנה העצמית לקויה והאדם שבוי בהסתרה עצמית או בהונאה עצמית – ההחטאה אינה רק טעות תיאורטית : בגלל המעמד המכונן שיש להבנה העצמית בעיצוב החיים ובהכוונתם , הבנה עצמית לקויה מולידה החטאה בחיים עצמם . אדם ששרוי בהונאה עצמית מכשיל בהכרעותיו ובפעולותיו את מטרותיו שלו . הכותרת " האדם הוא חיה המפרשת את עצמה " מקפלת אפוא בתוכה את המורכבות והרב-ממדיות שכרכתי בעבודת השחזור : בתמונה זו , אדם עשוי לפרש באופן לא-נכון – בחשיבתו הרפלקטיבית ובעצם חייו – את האידיאל המדריך אותו ( ופירוש הדבר שהאידיאל המדריך אותו עמום , הוא אינו בהיר לו דיו ;( הפרשנות הכוזבת של האידיאל משפיעה על מציאות חייו ומעצבת אותה ; ונפתח פתח לפרשנות נכונה יותר , נוקבת יותר , של האידיאל , ומכוחה גם לביקורת פנימית על פרשנותו ועל אורח חייו . בתמונה זו , פרשנות אינה רק מפעל תיאורטי או עיוני , אלא גם היבט מתמיר של הקיום עצמו . וכשם שפרשנות מוטעית משבשת את

הוצאת שלם


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר