שירה והשכלה: הקשר הסימביוטי

עמוד:9

שהציג ויזל בספרו "דברי שלום ואמת , " המהווה את הפרוגרמה הבסיסית של תנועת ההשכלה העברית , חותר לפתח את שני התחומים החסרים , בנוסף ללימוד מסודר יותר של התחום הקיים . בלשונו של ויזל - לפתח את התחום של "תורת האדם" שעניינו השכלה כללית , לשונית ומדעית , והכרה בסיסית של המדעים השונים , ואת התחום האסתטי , תורת היפה , בראש ובראשונה באמצעות טיפוח הלשון העברית ולימוד התנ"ך כאובייקט אסתטי , תוך התבססות על התרגום והביאור של מנדלסון . לשם טיפוח ההשכלה הכללית והמדעית יזמו אנשי ההשכלה תרגומים ועיבודים של ספרי יסוד בתחומים שונים . למעשה לא היתה כאן בעיה , כי די היה בלימוד השפה הגרמנית על מנת להשתלב באופן חופשי בתחום זה , שאינו קשור בתרבות לאומית מסוימת . משימה קשה הרבה יותר היתה לאנשי ההשכלה העברית בתחום האמנותי האסתטי , ובראש ובראשונה בשירה ובמחזה , כי תחום זה הוא תחום תרבותי לאומי , הקשור ומותנה בלשון המיוחדת של כל עם ועם . למילוי החסר בתחום זה הקדישו אבות ההשכלה העברית בגרמניה מאמצים מיוחדים . לשירה העברית היתה אמנם מסורת ארוכה ומפוארת , שכללה את השירה המקראית , את הפיוט הקדום , את שירת ספרד ושלוחותיה , את הפיוט האשכנזי , את השירה באיטליה וכו ; ' אולם , כפי שציינתי בספר קודם ( שביט - ( 13-12 : 1987 במאות ה , 16 ה 17 וה 18 השירה העברית כמעט נעלמה מעולמה של היהדות האשכנזית במזרח אירופה ובמרכזה , ושרידים אפיגוניים שלה הוסיפו להתקיים בצמצום רק בשולי השוליים של המערכת הספרותית והרוחנית . להוציא איטליה והולנד - כמעט נותקה שלשלת השירה העברית באירופה , והיה צריך , למעשה , להתחייל אותה מחרש . התנאי להתחלה כזו היה כפול : ראשית , ההכרה בחשיבות השירה כפעילות רוחנית תרבותית שוות ערך לפעילות הרוחנית בתחום ההלכה ; ושנית , יצירת מודל שירי בסיסי שעל פיו ניתן לכתוב שירה עברית מודרנית . שני התנאים הללו היו קשורים , כמובן , במפגש עם התרבות האירופית החדשה ומותנים בו : הראשון - באימוץ המודל המודרני של התפצלות העולם הרוחני לשלושה תחומים אוטונומיים נפרדים ושווי ערך ; והשני - במפגש עם השירה האירופית החדשה של המאות ה 17 וה . 18 אלא שבכך לא היה די , שכן , כאמור , שירה היא לאומית , תלוית לשון , וכל מערכת ספרותית היא מערכת תרבותית אוטונומית . היה צורך , איפוא , ליצור הן מערכת של חיים ספרותיים עבריים והן מודלים ספרותיים עבריים חדשים . דבר זה נעשה באמצעות הקמת אגודות וכתבי עת ספרותיים . 4 בהרצאה בקונגרס העולמי למדעי היהדות בירושלים ב 1987 הצגתי את בעיית המודלים הספרותיים בראשית תקופת ההשכלה בהסתמך על תפיסת ההשפעה של הרולד בלום , ( Bloom 1973 , 1975 ) לפיה אין שום משורר , לא

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר