|
|
עמוד:13
התנור המשולהב כדי להפיצן בעיר בעגלה מקורה רתומה לסוס ' מגון הנחושת' ( יא : . ( 166 אורי צבי היה מאוהב באופה ובבתו זהובת השער גם יחד . אולם אמו לא רצתה ב'שידוך עמם , ואורי צבי נכנע למצוותה . כל חייו הביע צער וחרטה על כניעתו זו ועל נטישת הנערה האהובה לאחר שהבטיח לה אהבה נצחית . שפרה נישאה לאחר ( ראו , בין השאר , השיר 'בלדה על שני חתנים , ' ט : ( 28 ונפטרה זמן לא רב לאחר מכן . הפרשה כולה נותרה שנים רבות בבחינת פצע פתוח . היה לה , ללא ספק , חלק בכך שאורי צבי דחה נישואין והקמת משפחה עד אחרי שנת חמישים לחייו . היה זה מכלל המחיר ששילם על אהבת האם , שמצד אחר העניקה לו את הביטחון שבלעדיו לא היה יכול להקים את המפעל הגדול של יצירתו , ואת הידיעה שהוא אהוב ורצוי תמיד , גם בנסיבות ובסביבה שבהן מצא את עצמו שנוא ודחוי . בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה היתה העיר למברג מרכז ספרותי חשוב למדי . אמנם לא יכלה להתחרות בשני המרכזים הגדולים , אודסה של ביאליק וש"י אברמוביץ ( מנדלי ) מזה , ווארשה של י"ל פרץ ודוד פרישמאן מזה . אולם דווקא הריחוק משני המרכזים הגדולים אפשר בה מידה של חירות שהקלה על צעירי הדור להבקיע אל תוך עולמה של הספרות . י"ח בתר , ששהה בלמברג זמן מה והוציא בה לאור שתיים מחוברות ' רביבים' שלו , קירב צעירים שעדיין לא נפתחו לפניהם השערים הכבדים של 'השילוח . ' הליריקן היידי המעודן שמריהו אימבר ( בן אחיו של נפתלי הרץ , מחבר 'התקוה , ( ' תושב העיר , ריכז מסביבו קבוצה של משוררים צעירים , וחינך אותם לדייקנות ולפשטות בהבעה , למוסיקליות ולשכלול צורני . אורי צבי הצעיר נמשך הן לחוג העברי המקומי , שלאחר יציאתו של בתר לארץ ישראל , הנהיגו רעו של בתר , המספר גרשון שופמן , הן לחוג היידי של שמריהו אימבר . בשנת , 1912 כשהיה בן שש עשרה , ראה אורי צבי את שיריו הראשונים נקבעים בדפוס - בעברית וביידיש כאחד . שופמן , הפטרון העברי שלו , המליץ על שירי הנעורים שלו לפני בתר , והלה הדפיס אותם בכתבי העת שיצאו בעריכתו בארץ
|
|