|
|
עמוד:ז
הקדמה ^ רך ההנצחה לזלמן שזר הוא השביעי בסדרת הספרים שמוציא גנזך המדינה במסגרת החוק להנצחת נשיאי בישראל וראשי ממשלותיה . ( 1986 ) רק חלק מחייו העשירים והמגוונים של שזר זכו עד היום לתיעוד . שזר פרסם את זיכרונותיו מעיירת ילדותו בספרו 'כוכבי בקר ' וכן ראו אור ספרים אחדים ובהם מבחר ממאמריו , מדבריו ומרשימותיו העיתונאיות . חליפת מכתביו עם אשתו רחל כצנלסוךשזר מובאת בחלקה הגדול בספר 'החופים השנים ' שערכה מיכל הגתי . ספרים אחדים שכתבו אלכסנדר מנור ואחרים פורסים את הגותו ומתארים בקצרה את חייו ואת שנותיו כבית הנשיא . תיאור מפורט של מערכת יחסיו עם הרבי מליוכאוויטש ומכתבי הרבי אליו אפשר למצוא בספר ' נשיא וחסיד י שערך שמואל קראוס . בספר זה מובאות מבחר תעודות של שזר מכל תקופות חייו , מרביתן מתפרסמות כאן בפעם הראשונה . התעודות בלוויית המבואות ההיסטוריים מציגים כפני הקורא ביוגרפיה מתועדת של הנשיא השלישי . זלמן שזר זכור בתור נואם מחונן , איש רוח , נאמן הספר העברי והתרבות העברית . התעודות המתפרסמות בספר מעידות שבתפקידו כנשיא המדינה פעל שזר רבות לקדם את התחומים האלו בכית הנשיא , וכדברי אחד מידידיו 'היה הלכה למעשה נשיאו המובהק של עם הספר י . תקופת נשיאותו של שזר , השנים , 1973-1963 הייתה בבואה נאמנה לדרכו הציבורית בשנים שקדמו לה , דרך שהייתה טבועה בחותם עמוק של עולמו הרוחני . עשייתו החברתית והמדינית הענפה בתנועת הפועלים , בתנועה הציונית ובמדינת ישראל הייתה מלווה בתחושה היסטורית עמוקה , פרי חיי הלימוד והמחקר שניהל בעיקר בצעירותו ; פעילותו העיתונאית ארוכת השנים הלכה שלובת זרוע עם יצירתו הספרותית ועם עולמו התרבותי . בהיותו ילד ונער צעיר בעיירה סטויבץ ברוסיה הלבנה ספג שזר את אווירת 'העיירה היהודית ' והחל להתוודע לשפה העברית ולספרות העברית ולאוצרות התרבות היהודית . 'אימתי התחיל להתרקם בלבי היחס המיוחד לספר ולספרייה ; מאז שניתנה לי הרשות לעזור לאבא "לאוורר" את ספריו בערב פסח ולנקותם מכל חשש של חמץ , ' כתב לימים ( תעודה . ( 89 בן 14 החל לפסוע את צעדיו הראשונים בעולם העיתונות כשערך ב 1903 את 'הירחון : עתון עברי אורגן ציוני' שנכתב כולו בכתב ידו והופץ בסטויבץ ובסביבותיה . באותן השנים החל גם בפעילות רעיונית סוציאליסטית כשהצטרף לסניף של פועלי ציון בסטויבץ והשפיע על דרכו . בלימודיו באקדמיה לחכמת ישראל בפטרבורג בשנים 1912-1908 ולאחר מכן באוניברסיטאות בפרייבורג , שטרסבורג וברלין בשנים 1919-1912 הרחיב שזר את השכלתו הכללית בעיקר בפילוסופיה ובהיסטוריה . בהשפעת מורו הנערץ ההיסטוריון שמעון דוכנוב אימץ את התפיסה בדבר המשכיות ההיסטוריה היהודית בכל הדורות ונתן מקום נרחב לחקר תולדות התנועות המשיחיות ובעיקר התנועה השבתאית . בשנים אלו הלך שזר והרחיב גם את פעולתו העיתונאית ואף החל למשוך בעט סופרים , בעיקר כעט משוררים . ב 1916 בישבו בברלין שורר כך : את רעותי מצאתי ןגצובה / ו אקטן בעיני מאד / ויקל בעיני יגוני / וששתי ו אסוני אין עוד . ( תעודה ( 11 בשנות העשרים עזב שזר את לימודיו והחליט להקדיש את זמנו לפעולה ציבורית ועיתונאית בתנועת הפועלים הציונית . בשנים 1924-1920 היה מראשי המזכירות העולמית של פועלי ציון בווינה ואחר כך בברלין , ולאחר שובו לארץ ישראל ב 1924 היה מראשי אחדות העבודה , מפא"י וההסתדרות הכללית . בעבודתו התנועתית בארץ ישראל ובחו"ל עסק שזר בהכוונת דרכם ובחיזוק מעמדם של המפלגה ושל מוסדותיה , ובדיונים הביע את עמדותיו והשפיע על ההחלטות שהתקבלו בענייני חברה ומדיניות רכים כגון היחסים עם הערבים , המאבק עם הימין האזרחי ועם הרוויזיוניסטים , יחסי עבודה בהסתדרות , תכניות לעתידה של ארץ ישראל , שאלת הגיוס לצבא הבריטי ועוד ( ראו למשל תעודות . ( 79 , 39
|
|