|
|
עמוד:13
פרק שלישי סקרנים כה רבים יש בעולם ! משוכנע אני כי ישנם המבקשים לדעת מדוע נמשך מסעי ארבעים ושניים יום ולא ארבעים ושלושה , או כל פרק זמן אחר . אבל איך אוכל להבהיר זאת לקורא אם איני יודע בעצמי ? כל שביכולתי לומר בביטחון למי שהספר ארוך מדי לטעמו - לי לא הייתה כל שליטה על כך . אם נניח לרגע את גאוות הנוסע שבי , הייתי מסתפק בפרק אחד בלבד . אמנם בהיותי בחדרי נהניתי מכל הנוחות האפשרית ; אך אבוי ! לא הייתי אדון לעצמי ולא הורשיתי לצאת ממנו כאוות נפשי . סבורני אפילו שלולא התערבותם של כמה אנשים רבי השפעה שגילו בי עניין , ושאני עדיין חב להם תודה , היה סיפק בידי לכתוב גם ספר עב כרס . עד כדי כך נטו לי חסד מגני אשר שלחוני למסע סביב חדרי ! ועם זאת , קורא נבון , צא וראה עד כמה טעו האנשים האלה ; והשג נא בדעתך - אם תוכל - את ההיגיון שאציג לפניך . האם יש דבר טבעי ומוצדק יותר מאשר להיכנס לתגרת דמים עם מי שדורך על רגלך בהיסח הדעת , או
|
|