|
|
עמוד:4
הקדמה מסגד אל אקצא הנו מעצם טבעו "נושא קשה לפיצוח , " ובניגוד לבנינים המונומנטאלים האחרים בירושלים וסביבתה , לא קיימת עבודה מסכמת בנושא זה , ואין אחידות דעות בין החוקרים על תולדות המבנה לתקופותיו ופרטיו הארכיטקטונים . עיקר העבודות שפורסמו על אל אקצא הן בעלות אופי מדעי צרוף והן מתרכזות בסוגיה זו או אחרת של המבנה , ואף אלו מצויות בספרים בשפות לועזיות שאינן בדרך כלל בהישג ירו של הקורא . גם העבודה המקיפה שניכתכה ע"י המילטון לאחר השיפוצים ב1938-24- הינה מדעית טכנית מעיקרה ואין בה כדי לסייע בידי הקורא שאינו איש המקצוע להתמצא בנבכי המבנה לחלקיו . בעבודה הנוכחית נעשה נסיון ראשון לסכם בצורה שיטתית את הידוע על מסגד אל אקצא בשפה העברית . כרי שהחומר יהיה זמין לציבור הרחב , לוו הדברים באיורים וצילומים רבים שיש בהם כדי להמחיש את הכתוב . פרקים מיוחדים הוקדשו גם לאתרים הסמוכים : השער הכפול ( אקצא הקדומה , ( אורוות שלמה והשער המשולש , והארכיאולוג מאיר בן דב תרם מפרי עטו ונסיונו לתאורם . רוצה אני בהזדמנות זאת להודות לכל אלו שהקדישו לי מזמנם וידיעותיהם , עברו על העבודה , תיקנו והעירו : תורתי העמוקה נתונה לפרום מרים רוזן אילון שהואילה לקרוא את הקטעים "היותר בעיתיים , " ובעיקר אלו הנוגעים לאמנות וארכיטקטורה מוסלמית , תיקנה והבהירה מספר נקודות חשובות . כן נתונה תודתי לדן בהט , שטרח לקרוא את החומר ללא ליאות , הבהיר העיר ותיקן ותרם רבות לשלמות העבודה . עם כל תרומתם של חוקרים אלו , מובן שאין הדברים מחייבים אותם ואם יש מקום לתיקונים והשלמות , הם כולם על אחריות כותב שורות אלו . כן מודה אני לרשימה ארוכה של אנשים שקראו וסייעו בהגהות ובלטוש העבודה : לאורי כץ , לרמי יזרעאל , לירמה מרזיני שקראו והעירו ולמנחם קורן ואבנר בן עוזיאל , שטרחו על ההגהות - יבואו כולם על הברכה . אלי שילר אוקטובר 1978
|
|