מודיעין ופילוסופיה

עמוד:12

מודיעין ופילוסופיה פר 1 פ ' אסא כשר תחום המודיעין אינו מה שמצטייר בדעתם של הבריות , כשהם קוראים ספרי ריגול בדיוניים , כשם שתחום הפילוסופיה אינו מה שמצטייר בדעתם , כשאומרים למישהו " לא להתפלסף . " מי שמכיר מקרוב נם חלק מעולם המודיעין וגם חלק מעולם הפילוסופיה יודע , כי יש טעם לתהות על הקשרים האפשריים בין שני העולמות הללו . ברשימה זאת , אני מבקש להצביע בקצרה על כמה דוגמאות לקשרים כאלה . בתולדות השפה העברית נוצרה קירבה בין המילים " מודיעין , " "ידיעה" ו"מדע . " ( יתכן שהיתה דרך יותר מוצלחת לתרגם את המילה " intelligence" לעברית , אבל ככל הנראה , את הנעשה אין להשיב . ( באופן טבעי , עולה על הדעת האפשרות לנסות להבין ולהסביר מהי מהות המודיעין מתוך זיקה לנסיונות להבין ולהסביר מהי הידיעה ומהו המדע . כיוון שנסיונות יסודיים ושיטתיים להבין מהי הידיעה נעשו במסגרת ענף אחד של הפילוסופיה " ) תורת ההכרה ( " וכיוון שנסיונות כאלה להבין מהו המרע נעשו מסגרת ענף אחר של הפילוסופיה " ) פילוסופיה של המדע , ( " יש טעם בשאלה , האם ניתן להבין את המודיעין , באמצעות כל מה שלמדנו בענפים הללו של הפילוסופיה ובענפים אחרים שלה , בימים עברו ובימינו אנו . התשובה היא חיובית . יש טעם לדון בסיבו של המודיעין , על רקע רעיונות שהתגבשו בפילוסופיה . נתבונן עתה בכמה דוגמאות . מתי נכון לומר על פלוני שהוא "יורע" משהו , נאמר , את התשובה הנכונה לשאלה פשוטה , כמו "איפה גלילות " ? אם אין לו מושג איפה גלילות , אין טעם לומר עליו שהוא "יודע" איפה גלילות . אם הוא מוכן להשיב על השאלה , אבל התש 1 בה שלו היא , שגלילות היא ליד ירושלים , אין טעם לומר עליו שהוא "יודע" איפה גלילות . אם הוא מוכן להשיב על השאלה והוא משיב עליה נכון , בכל זאת אין טעם להגיד עליו שהוא "יודעי' איפה גלילות , אם הוא ניחש את התשובה ובמקרה ניחש נכון . לדעת איפה גלילות , פירושו , להיות בעל הצדקה מתאימה לתשובה , שגלילות היא ליד מפגש כבישים מסויים . את הרעיון הזה , שיש ידיעה רק במקום שיש בו הצדקה מתאימה , העלו כבר הפילוסופים של יוון העתיקה . פילוסופים רבים התעניינו בשאלה , מהי בדיוק "הצדקה מתאימה ' , ועדיין אין תשובה מוגמרת , אבל לשם הדוגמה שלנו , יספיק גם הגרעין העתיק של הרעיון . עבודת המודיעין מגיעה , לעתים קרובות , לשלב של " הצגת תמונה , " תיאור של העובדות בעניין מסויים . מי שמציג תמונה , "ניצב מאחוריה , " במידה זו או אחרת של ביטחון . הרעיון הפילוסופי העתיק , שכוחו לא סר , דורש להתאים את מידת הביטחון של ההצגה , למידת ההצדקה שיש לתוכן שלה . אתה "יודע ; רק אם שום דבר כבר לא יוכל לשנות את דעתך ויש לך הצדקה מתאימה לכך . אתה "בטוח , " רק אם יש לך הצדקה מסוג מסויים , אתה "משער" כך ולא אחרת , כאשר יש לך הצדקה מסוג לגמרי אחר . השאלה , מה הערך שיש לייתחושת בסן" בדבר העובדות , היא השאלה , עד כמה אפשר לסמוך על ' תחושת בטן" מסו"מת , היא השאלה , עד כמה מצדיקה "תחושת הבטן , " את התוכן שלה . מצר אחד , אנחנו לא רוצים ללכת בעיניים עצומות אחרי "תחושת הבטן , " לא שלנו ולא של זולתנו , אבל מצד שני , אנחנו לא רוצים להתעלם ממנה , כליל ותמיד . שאלה מעניינת היא , לכן , איפה בדיוק עוברת "דרך האמצע " הראו"ה , בין ההסתמכות המופרזת לבין ההתעלמות המופרזת מן האינטואיציה . ענפים אחרים של הפילוסופיה יכולים לעזור לנו לאתר את דרך האמצע המבוקשת . הפילוסופיה של המדע מלמדת אותנו להיות ביקורתיים במיוחד . בח" היום-יום וגם בח" המודיעין , לא קשה להיתקל בביקורת , אבל בדרך כלל היא מופנית כלפי המעשים או כלפי הדעות של הזולת ... הביקורתיות הראו"ה לא מבדילה בין הזולת לבין עצמך . גם התמונה העובדתית שזולתך מבקש לצייר וגם התמונה העובדתית הנראית לך נכונה , שתיהן ראויות לאותו יחס ביקורתי . כל תמונה , יהיה מקורה בזולתך או בך עצמך , אתה אמור להעמיד במבחנים המתאימים , לפני שאתה סומך עליה . ככל שהיא עומדת בהצלחה במבחנים יותר חמורים , כך אתה יכול לסמוך עליה יותר . ובלשון אחרת , ככל שאתה רוצה לסמוך עליה יותר , כך עליך להעמיד אותה במבחנים חמורים יותר ועליה לעמוד בהם בהצלחה . בדרך כלל , התמונות שאיש המודיעין יבוא לתאר , בפני עמיתיו או קברניסיו , לא תהיינה מוצקות מעל כל ספק . לפיכך , סוב הוא עושה , כאשר הוא שואל את עצמו , על כל תמונה שהוא ניצב מאחריה , מתי יתחיל לפקפק בה ומתי מן הראוי יהיה לזנוח אותה לסוכתה של תמונה חליפית . הפילוסופיה של הפרקטיקה מלמדת אותנו כיצד לברור בין תמונות חליפיות , כאשר אנחנו מנסים להבין את מעשיו של הזולת . לפרש את מעשיו של הזולת , פירושו , לתאר אותם מחדש , במסגרת תמונה יותר רחבה , המאפשרת להסביר את המעשים הללו , להראות שהם מוצדקים , מנקודת מב 0 ו אתה רואה את מישהו מניע את רגליו במהירות , אבל אתה אומר לעצמך שהוא רץ אל הבית הסמוך , כדי להסתתר מן הגשם . אתה מתאר את מעשיו לא כפי שאתה רואה אותם , אלא כפי שאתה מבין אותם , על יסוד כוונה שאתה מייחס לו ועל יסוד תוכנית שאתה מייחס לו , להוציא לפועל את כוונתו . התוכנית הזאת חייבת להיות די סובה . אם הוא רץ בכיוון אחד , לא תייחס לו כוונה להגיע למקום אחר , בכיוון ההפוך . התוכנית שאתה מייחס לו מצדיקה את המעשים שלו , מבחינת הכוונה או המסרה שאתה מייחס לו . אם אתה לא מסוגל לשבץ את מעשיו של הזולת בתוך מסגרת רחבה כזאת , תוך תוכנית שמסבירה את המעשים ומצדיקה אותם , מנקודת המכס שלו , כי אז אינך מבין את מעשיו . מי שיש לו נס"ה לפסול את מעשיו של הזולת , אפילו את הזולת עצמו , כאשר מעשיו נראים תמוהים , שוגה . אם אתה לא מסוגל להסביר את המעשים שלו , אתה לא מבין אותם . כאשר לפניך שתי דרכים שונות להבנת המעשים של זולתך , שתי מסגרות רחבות להסברת מעשיו באופן שהם נראים מוצדקים לדידו , תאמר לך הפילוסופיה של הפרקטיקה , להעדיף את ההבנה שלפיה המעשים של הזולת מוצלחים יותר , מנקודת המבס של הכוונה המיוחסת לו . אם לפי הסבר אחד , המייחס לזולת כוונה מסו"מת , ההתנהגות שלו די סובה אבל לא המוצלחת ביותר , שעה שלפי הסבר שני , המייחס לזולת כוונה אחרת , ההתנהגות שלו ממש מוצלחת , מן הראוי יהיה להעדיף את ההסבר השני . מן הראוי לנהוג כך , גם כשהמדובר במעשיו של האויב , אולי במיוחד שעה שמדובר במעשיו של האויב . פרופ' אסא כשר הוא חתן פרס ישראל לפילוסופיה התש"ס .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא