|
|
עמוד:13
כחוטא ומחטיא , והאפוד שהכין הוצג כ " מוקש ) " ח , כז . 6 השווה ב , ג , וכן יז , א-ו : סיפור עשיית הפסל והאפוד בידי מיכה ? . ( בספר שופטים נקרא גדעון לחילופין גם "ןךבעל . " מחבר א לא ציין כנראה אלא את השם גדעון , ואילו מחבר ב הוא שהוסיף כנראה את סיפור מלחמתו של גדעון בבעל והסבת שמו לירובעל ( ו , כה-לב , ( ושינה במקצת הפרקים ( בייחוד בפרק ט ) את שמו של גדעון לירובעל . סיפור הסבת השם חובר כנראה כדי להדגיש את הסכנות הטמונות באנארכיה . לפי תפיסת מחבר ב , חטאו ישראל לה ' בתקופה זו גם באי ניתוץ מזבחותיהם של הכנענים ( ראה בייחוד ב , א-ה . ( והנה נמצא בישראל איש אחד אשר עשה כדבר ה' והרס את מזבח הבעל . בני עירו , לא זו בלבד שלא שיבחו את מעשיו , אלא אף עמדו להוציאו להורג , ורק התערבותו של יואש אביו מנעה את המעשה . דרישתם של אנשי עפרה מנוסחת בדומה לדרישתם של אנשי גבעה ושל אנשי סדום " ) הוצא את בנך" [ ו , ל ;[ "הוצא את האיש " [ יט , כב והשווה גם בראשית יט , ה ? . ([ מהדורה ב סודרה , בדומה למהדורה א , על פי עיקרון כיאסטי אסוציאטיבי . הספר נפתח בציון בחירתו של יהודה בידי ה ' ( א , א-ב , ( ואף בסיפור החותם את הספר צוינה בחירת יהודה ( כ , יח . ( בשתי החטיבות הספרותיות הללו מוצג יהודה , כאמור , בהנגדה לבנימין . מוטיב משותף נוסף לשתי החטיבות הללו הוא הבכי שבוכים בני ישראל במקום המכונה בפרק ב , א-ה "בכים , " ובסיפור פילגש בגבעה " בית אל" ( כ , כו ? . ( סיפורי עתניאל ואהוד הוצגו במהדורה זו כהמשך להקדמה , ואף הם מדגישים את יתרונו של יהודה ואת קדימותו לבנימין : המושיע הראשון בא מיהודה , ורק אחריו צוין מושיע מבנימין . ? כנגד סיפור דבורה וברק ( במקום שבו הובא במהדורה א סיפור שמואל ) הוצב במהדורה ב מעשה מיכה , הכרוך בסיפור בני דן , ולפניו שובץ מחזור סיפורי שמשון ( אפרים ונפתלי מזה ; דן-אפרים-דן מזה . ( בהמשך המבנה מוצבים גדעון ובנו , ולעומתם יפתח ובתו . להידוק הקשר בין הסיפורים הוסיף מחבר ב לכל אחד מהם ידיעה על עימות בינם לבין בני אפרים ? . הנספחים למהדורה זו עטויים במסגרת ברורה באמצעות נוסחאות הפתיחה והחתימה האלה : בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה ( יז , ו ) בימים הם אין מלך בישראל ( יח , א ) ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ( יט , א ) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה ( כא , כה . ( הצירוף "הישר בעיניו" בא במקרא עשרות פעמים , לרוב בספרות הךברימית ( ראה בייחוד דברים יב , ח . ( אולם צירופים דומים באים גם בספרות הקדם ךברימית ( ראה שמות טו , כו ; שמואל א יח , כ ; שמואל ב יז , ד ; יט , ז ? . ( מחבר ב מציג , כאמור , את "תקופת המושיעים " כתקופה שבה חוטא ישראל לאלוהיו , ותולה את הפורענויות שבאו על ישראל בחטא אי הורשת הכנענים , ובכריתת הברית עם יושבי הארץ ( א , א - ב , ה . ( נביאים מוכיחים את בני ישראל , והללו חוזרים בתשובה ובזכותה נענה להם האל ומושיעם . סביר להניח , שמחבר ב הוסיף לסיפורי המושיעים מסגרת פראגמטית תוך הדגשת המחזוריות של השופסים לעריהם ולשבסיהם
|
|