|
|
עמוד:10
העיקרי של פרקים ג-טז של ספר שופטים , וכנראה גם את הרובד העיקרי של פרקים א-ב ; ז-ח ; י ( פסוק יז-כה ;( ו יב של ספר שמואל א . הכתובים שנכללו במהדורה זו הם : ג , יג , ' , c-r , ( אהוד ;( ד , - h 2 ג ; 5 ד , ד - ה , לא , ( דבורה וברק ;( ו , ב-ו , יא-כד ; ו , לג-ז , כה ; ח , כב-כז , ; 1 , ח כט-לב ( גדעון ;( פרק ט ( אבימלך ;( י , יז -יא , מ ( יפתח ;( יג , ב-טז , ); '[ ( שמשון ; למעט תוספות , ראה להלן הדיון במהדורה ג ;( שמואל א א , א-יב , יז-יח ; ב , א-יא , יט-כא ; ז , « - <> ח , ד-ה ( למעט : " הנה ... עתה , ( " ו-ז , ט-כב ; י , יז-כה ; יב , , ru m \ יט c -p , 3 כג-כד ; 1 ( שמואל . למעט תוספות ? . ( "תקופת המושיעים" הוצגה במהדורה זו לא רק כתקופה שבה מופגנים יתרונותיה של מלכות ה , ' אלא גם כתקופה שבה בדרך כלל אין העם חוטא לאלוהיו ( הפסוק היחיד המזכיר את חטאי ישראל בא בשירת דבורה - ה , ח . ( לפי תפיסת מחבר מהדורה זו ( להלן : מחבר א , ( בני ישראל הותקפו מפעם לפעם בידי אויבים , אך תמיד נחלץ ה ' לעזרתם והושיעם באמצעות שליחיו "המושיעים" ( ג , טו ; המונח " שופטים " בא רק במהדורה ג של הספר . ( המושיעים פועלים לרוב באמצעים דלים , אבל אף על פי כן עולה בידם להכניע מלכים עזים , ובהם מלכי עמון , מואב , ו " כנען , " אשר לרשותם עומדים צבאות סדירים . מחבר א מכוון את הקורא להסיק את הלקח המתבקש מן הסיפורים שבחר להציג בספרו : מלך וצבא סדיר אינם ערובה לביטחון או לניצחונות צבאיים . אדרבה , דפוס השלטון הרצוי הוא "מלכות שמיים , " המתממשת ביד המושיעים . די ברוח ה ' הצולחת על המושיעים ובאמצעיתם הדלים להכריע כל קרב ; שכן , בכוחו של האל להושיע במעט או ברב . הצגתם של מקצת המלכים הנמנים במהדורה זו בצורה גרוטסקית ונלעגת ( הן בחייהם והן באופן שבו מצאו את מותם , ( בודאי מכוונת ונגזרת ממגמתו האנטי מלוכנית של המחבר . ? במהדורה זו של הספר כל המושיעים , בלא יוצא מן הכלל , מוצאם מבית יוסף-מאפרים , ממנשה ומבנימין ( אף הוא נמנה עם בית יוסף- ראה שמואל א יט , כא ;( או מנספחי בית יוסף- מבני בלהה שפחת רחל : דן ונפתלי . סביר אפוא להניח , שמהדורה א חוברה בתחומם של שבטי בית יוסף , ככל הנראה בידי חוגים שהתנגדו לכינון המלוכה . על דרך ההשערה ניתן להצביע על סוף מאה י"א לפה " ס כתאריך חיבורה של מהדורה זו . יש להניח , שבידי מחברה היו סיפורי עם ואגדות שהתגבשו במהלך התנחלותם של שבטי ישראל בארץ ישראל ( מאות י " ג-י " א לפה " ס , ( ואלה שימשו אבני יסוד לבניית חיבורו . התנגדותו של מחבר א למלוכה ניכרת גם בשמואל א , פרקים ח ו יב . דרישת העם להמליך עליהם מלך מוצגת כרעה בעיני ה ' ובעיני שמואל , וכמאיסת ה : ' "כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם" ( שמואל א ח , ז , ( וכן : "ואתם היום מאסתם את אלהיכם אקגר הוא מושיע לכם מכל ךעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו " ... ( שם , י , יט והשווה גם שם יב , יז . ( בדומה לכך מדגיש מחבר א ב " משפט המלך " ( שמואל א ח , יא-יז ) רק את חסרונותיו של מוסד המלוכה , ומציגו כמוסד נצלני . ? שבט יהודה נזכר במהדורה א לגנאי ( הסגרת שמשון לפלשתים , ( ואילו שבטים אחרים , ובהם שמעון ולוי - שכניו של יהודה ובעלי בריתו , לא נזכרו כלל . שבט ראובן , "בכור ישראל , " נזכר פעם אחת בלבד ( בשירת דבורה , ( כאחד השבטים שלא נטלו חלק במלחמה נגד הכנענים ( ה , טו-טז . ( יוצא אפוא , שמארבעת בניה הראשונים של לאה שניים נזכרים לגנאי ( ראובן ויהודה , ( ולשני האחרים אין כלל זכר במהדורה זו של הספר . ? יש להניח , שכבר במהדורה זו של ספר שופטים הוצגו "המושיעים " ( למעט שמשון ) בראי כלל לאומי , ולא תוארו כגיבורים מקומיים שפעלו באזור מוגבל . המחבר מדגיש , שהמושיעים פעלו מכוחו של האל ולא מכוחם הם ( בייחוד ניכרת מגמה זו במחזור סיפורי שמשון , שבו יש נטייה גלויה לעין לסלק את היסודות המיתולוגיים מן הגרסה המקורית של הסיפורים ? . ( מחבר א שיבץ בחיבורו יסודות אגדיים מובהקים ( בייחוד בסיפורי שמשון , ( ולעתים הביא מספר מסורות לסיפור אחד , כמו למשל : שתי הגרסאות ( הפרוזאית והשירית ) למלחמת דבורה וברק בכנענים ( פרקים ד ו ה ? . ( המהדורה הראשונה של הספר לא היתה ערוכה בסדר כרונולוגי , ולא הודגשה בה הרציפות בין המושיעים . סידורה היה כנראה אסוציאטיבי כיאסטי . הספר נפתח בתיאור פועלו של שופט משבט בנימין , ונחתם בהמלכתו של שאול הבניימיני ( שמואל א י , יז-כה . ( אחרי סיפור אהוד הובא סיפורה של דבורה , שמוצאה היה כנראה אפריימי , ולפני סיפור המלכתו של שאול בא סיפורו של שמואל - אף הוא אפריימי במוצאו ( שמואל א א , א . ( דבורה ושמואל פעלו בדרום הר אפרים ( שמואל גם ברמה ובבית אל , ודבורה בין רמה ובין בית אל - ד , ה ; שמואל א ז , טז-יז ;( שניהם ממנים מושיע / שליט ( דבורה את ברק ושמואל את שאול-ד , ו ואילך ; שמואל א י , יז-כה ;( ובשתי החטיבות מובאות שירות בפי נשים ( שירת דבורה ושירת חנה ;( בסיפור דבורה מוזכר פועלו של ברק משבט נפתלי , ובימי שלטון הפלשתים- שבהם פעל שמואל , פועל גם שמשון הדני , הנזכר במהדורה זו של הספר לפני שמואל . ברק ושמשון מוצאם מנספחי בית יוסף : הראשון מנפתלי , והשני מדן . השופט הרביעי הנזכר במהדורה זו הוא גדעון , ולפני שמשון מובא פועלו של יפתח . גדעון ויפתח היו משבט מנשה- הראשון ממשפחות מנשה שישבו ממערב לירדן , והשני ממשפחות מנשה שישבו ממזרח לירדן ( הגלעדים . ( בחטיבה הראשונה הציג המחבר שלושה סיפורים שבהם נמנו ארבעה מושיעים ( דגם של שלושה וארבעה ) - אהוד , דבורה , ברק וגדעון ; בחטיבה השנייה שוב נמנו ארבעה מנהיגים בשלושה סיפורים : יפתח , שמשון , שמואל ושאול . בתווך , במרכזו של המבנה הספרותי , שובץ סיפורו של האנטי גיבור של מהדורה זו : אבימלך , המשמש דוגמה שלילית להמחשת חסרונותיו של מוסד המלוכה ולהצגת תוצאות המאיסה במלכות ה . ' הרביעי בחטיבה א הוא גדעון , הדוחה את המלוכה ומציגה כסותרת למלכות ה , ' ואילו הרביעי בחטיבה ב הוא שאול , האיש שבא לכאורה במקומו של האל , ובמינויו מתממשת המאיסה במלכות ה ? . ' בנוסף על העיקרון הכיאסטי , ניתן להצביע גם על עיקרון אסוציאסטיבי תקופת ההתנחלות והשופטים , הנקראת גם תקופת הברזל א , נמשכה כמאתיים שנה , מסוף מאה " ' ג עד סוף מאה " ' א לפה " ס . התרמת החלמדית שהתפתחה בארץ נאלתה עת לא דמתה לתרבויותיהם של הכנענים והפלשתים ; לנוכח הממצא החומרי ודגם ההתיישבות השתה נראה שחלק מנושאי התרבות החדשה הזאת נמנו עם שבטי ישראל . אחד המאפיינים של האתרים " הישראליים" הלא הפיטסים הגדללים , הממנים " קנקני שפת הצווארון" על שם ה"צווארון" שעל כתף הכלי ( בתמונה . ( המתיישבים החדשים היל נללרים למחצה , לנראה שלא הביאל עמם תרבות קראמית ייחודית , אלא למדו את מלאכת הקדרות מתושבי הארץ האוטוכתת"ם .
|
|