|
|
עמוד:11
הרקע ההיסטורי לפעולת יחזקאל מערכת התאריכים הענפה שנשתמרה בספר מלמדת על משך פעולתו של יחזקאל . התאריך הקדום ביותר הוא שנת חמש לגלות יהויכין 593 ) לפה '' ס . ( מן הניסוח '' לגלותנו" ( לג , כא ) עולה , שיחזקאל עצמו היה בין הגולים שגלו עם המלך יהויכין באביב של שנת 597 לפה '' ס . ? הגליית יהויכין ואמו הגבירה לוותה בהגליית החרש והמסגר , גבורי החיל ואילי הארץ ( מלכים ב כד , יד-טז ) ודלדלה את הממלכה מן הכוחות העיקריים שבה . תחת יהויכין המליך נבוכדנאצר מלך בבל את צדקיהו דודו . אחת עשרה שנות מלכות צדקיהו היו שנים קשות בירושלים . עצמאותה של יהודה נפגעה , והיא היתה כפופה לתכתיביו של הריבון הבבלי . צדקיהו נתגלה כמלך חלש הנתון להשפעת שריו ? . כתגובה על מרד שמרד צדקיהו במלך בבל , החל בשנה התשיעית לצדקיהו מצור ממושך ואכזרי על ירושלים , שנמשך עד שנת אחת עשרה לצדקיהו . בט' בתמוז , 18 . 6 . 586 לפה"ס , נבקעה העיר , ובז' ( או בי ( ' בחודש אב , 15 / 18 . 7 . 586 לפה '' ס , "בא ? בוזךאךן ךב טבחים עכד מלך בכל ירושלים וישרף את בית ה' ואת בית ה ?? לך ןאת כל בתי ירושלים ואת כל בית גדול שרף באש" ( מלכים ב כה , ח-י . ( בעת ההיא גלו בבלה רבים מתושבי יהודה וירושלים . * מספר ירמיה פרק כט ומכתובים אחרים ניתן לעמוד על קשרים קבועים , שהיו קיימים בין ארץ יהודה ליישוב היהודי שבבבל . אין ספק , שהיו ליחזקאל קשרים עם ארץ המולדת , ואלה באים לידי ביטוי בדבריו ( עיין בפירוש לפרק ח , למשל * . ( פעילותו של יחזקאל נחלקת לשניים . החלק הראשון של שליחותו הוא בתקופת מלכות צדקיהו אחרי גלות יהויכין . שש שנים לאחר ראשית פעילותו הנבואית נפלה ירושלים , נחרב המקדש ונסתיים פרק בתולדות ישראל . כאן מתחיל החלק השני של פעולתו . * שתי הגלויות - גלות יהויכין וגלות דלת הארץ בימי צדקיהו - הטביעו את חותמן על שליחות יחזקאל , ונראה שלא בכדי בנויה מערכת התאריכים הכתובה בגוף ראשון - לפי המאורע , שהביא את יחזקאל לחיות בבבל . ? במחקר ספר יחזקאל יש שהתלבטו בשאלת המען הכפול של נבואותיו - הגולה וירושלים ( ראה לעיל : "הנושאים והסוגים העיקריים בנבואת יחזקאל . ( " יש סבורים , שיחזקאל פעל בירושלים , ולדעת אחרים הגיע הנביא לבבל מאוחר ממה שנמסר בספר . אולם נראה שספר יחזקאל הוא יצירתו של נביא שפעל בבבל , כעדות הספר . [ ג '' ב ] תפיסת ההיסטוריה של ישראל בספר יחזקאל יחזקאל סוקר את קורות עם ישראל בשורת נבואות הבאות בפרקים טז ; כ ; כג ; לו . אין הוא עושה זאת כהיסטוריון , כלומר : אין הוא חוקר את דברי הימים לשמם , אלא הוא דורש אותם ומביאם כדי להציג את השקפותיו על העבר . אין סקירותיו ההיסטוריות זהות למובא בספרי נביאים ראשונים באותם נושאים , לפי שאין מגמותיו דומות למגמות בעלי החיבורים האלה ? . בפרק כ באה מסה היסטורית , שעילתה - בואם של זקני העם לדרוש את האל באמצעות יחזקאל . כבר בדברי הפתיחה ( כ , ד ) מגלה הנביא את דעתו השלילית על תולדות עם ישראל . בשורת 'בתים' בנבואה הוא סוקר את קורות עם ישראל מימי יציאת מצרים ועד זמנו ומוצא כמה יסודות קבועים ועומדים בשיקול הדעת האלוהי בנוגע לתולדות העם . ? מדבריו עולה שחטאם של ישראל החל במצרים : rcr * r בי ןלא אבו לשמע אלי" ( כ , ח . ( כבר דור יוצאי מצרים מרד באל מושיעו , אלא שהאל נמנע מלהענישם בעונש שהיה ראוי להם , לבל יחולל שמו בקרב הגויים ; אותו שיקול הכריע גם ביחסו הסלחני של האל כלפי הדורות הבאים . יחזקאל מדגיש את חטאי העם לאורך כל דברי ימיו ואת האכזבה שגרם לאל . מלכתחילה נתכוון האל להענישו , אך הוא לא נענש במידת הדין שהיה ראוי לה * . בתפיסתו ההיסטורית של יחזקאל בולט איפוא עניין ההתחשבות בגויים ובדעתם : האל חרד לשמו , ובכל דברי ימי עם ישראל הוא פועל או נמנע מלפעול "למען שמו . " בשיקוליו עומדים לנגד עיניו הגויים הצופים במעשיו , כעדות הנוסח השכיח : "לעיני הגוים ? . " תמונה מקיפה כזאת שאלת צידוק מעשי האל כרך יחזקאל יחד במסגרת של נבואות מסוג מיוחד - "נבואות הגמול . " בהן העלה את הטיעונים העקרוניים בדבר דרכי הגמול האלוהי על מעשיהם של בני האדם . בנבואות אלו התקרב יחזקאל לדרך הביטוי העקרוני של ספרות החוכמה . * פרט לכך מכיל ספר יחזקאל את רוב סוגי הספרות הנבואית המצויים בדרך כלל בספרי הנבואה . ארבעה הם הסוגים העיקריים שבו . הסוג הראשון הוא , כאמור , נבואת התוכחה , ובו מתמצים דברי הנביא עד לנפילת ירושלים ? . הסוג השני הוא נבואות גויים . זה הוא סוג מיוחד של נבואות המצוי גם בספרי נבואה אחרים ( עיין במבוא לפרקים כה-לב * . ( הסוג השלישי הוא נבואות נחמה , שאפשר לחלקן לשתי קבוצות : נבואות נחמה מן הטיפוס המצוי בשאר ספרי הנבואה , וטיפוס אחר המיוחד ליחזקאל : מנילה חזונית מיוחדת ( פרקים מ-מח , ( שבה מתווה יחזקאל את התוכנית לגאולת ישראל . נבואות נחמה אלו שונות משאר נבואות הנחמה של הנביאים האחרים ושל יחזקאל עצמו בכך שיש בהן תיאור מדוקדק של גבולות הארץ , של צורת המקדש וחצרותיו ושל העיר המרכזית , כפי שיהיו בבוא הגאולה . טיפוס זה שונה מן הטיפוס המקובל של נבואת הנחמה ( שהוא לרוב רוחני , מופשט במהותו , ומעלה חזון של קיבוץ גלויות , של שלום נצח בארץ ושל מלך טוב מבית דוד , שישלוט על העם . ( נראה שהסוג החד פעמי המופיע בספר זה הוא הוא המאפיין את סגנונו ואת אופיו של יחזקאל . קפדנותו בפרטים המתארים את הגאולה מקבילה לדיוק הפרטים שבנבואות התוכחה שלו . * הסוג הרביעי הרגיל בספרי הנבואה - הסיפור הביוגראפי - כמעט שאינו מצוי בספר יחזקאל . מעט הפרטים הביוגראפיים שבספר אינם מובאים כסיפורים עצמאיים , אלא שובצו בנבואות , שנאמרו מפי הנביא בלשון קדבר ; פרטים אחדים באים בפסוקי הפתיחה של הספר , ומותה של אשתו נזכר בפרק כד . [ ג '' ב ]
|
|