מודיעיון מבט עומק למודיעין - בעריכת עמוס גלבוע

עמוד:38

תוצאותיה . גורמי אופוזיציה וארגונים מהפכניים יכולים להתארגן , לתכנן תוכניות וליזום הפגנות , אך לא ניתן לדעת וקשה להעריך האם ומתי יצברו ההפגנות מאסה קריטית , יסחפו את ההמונים ויאיימו על יציבות המשטר . גם המהפכנים עצמם והמשטר במדינה מגיבים לאירועים , והמהפכה מתפתחת באינטראקציה מורכבת בין אישים וקבוצות שקשה לצפות מראש לאן תוליך . אנחנו הזקנים אולי לא נזכה לראות את הקרבות המכריעים של המהפכה הקרובה . אבל עולה בדעתי שמותר לי להביע במידה רבה של ביטחון את התקווה שהצעירים העושים עבודה נפלאה כל כך בתנועה הסוציאליסטית של שווייץ ובעולם כולו יזכו באושר לא רק בשל ההשתתפות במאבק כי אם גם בהשגת ניצחון" . הדובר , בינואר , 1917 הוא ולדימיר לנין , מנהיג המהפכה הבולשביקית , והערכתו היא שהוא לא יזכה לראות את המהפכה . כעבור חודש , בפברואר , 1917 פרצו הפגנות ושביתות ברוסיה , והמהפכה יצאה לדרכה הנפתלת . זוהי עדות ברורה של בעל דבר לקושי לחזות מהפכות . גם חומייני טעה בחלק מהערכותיו לגבי המהפכה באיראן שהוא עצמו הוביל . בשונה מהפיכות צבאיות , מהפכות הן במקרים רבים " תעלומה מודיעינית" - ( mystery ) סוגיה שאין לגביה מידע מדויק או פתרון שניתן להשיג באמצעות איסוף מידע . ייתכן שיש מידע רב על האירועים , חלקו גלוי , אך הוא אינו מספיק . בתעלומה תמיד תישאר מידה מסוימת של אי-ודאות . זוהי תופעה שאיש אינו יודע במדויק כיצד תתפתח . ניתן רק להעריך את הכוחות השונים המשפיעים ולהצביע על כיווני התפתחות אפשריים . המודיעין יכול לאסוף מידע על גורמי האופוזיציה ולנסות להעריך את יחסי הכוחות הפנימיים בינם לבין המשטר , אך כאשר אין בחירות דמוקרטיות ונאסר קיום הפגנות ופעילות פוליטית , יחסי הכוחות האמיתיים נחשפים רק בשעת עימות . מהו היקף התמיכה באופוזיציה ? האם הצבא יתייצב לצד המשטר או המהפכנים ? אלה הן מקצת מהשאלות שקשה לקבל עליהן מידע או להעריך ולענות עליהן מראש לפני המהפכה . כאשר מהפכה פורצת באופן ספונטני , אין בהכרח מידע סודי תוכנית סדורה של המהפכה שאותה יכול המודיעין לגלות . במקרים מסוג זה יכולים ארגוני המודיעין , לכל היותר , לזהות שקיימת סיטואציה מהפכנית או פוטנציאל מהפכני , להעריך שיש תנאים כלכליים , חברתיים ופוליטיים קשים , להצביע על מגמה של התחזקות האופוזיציה או על כך שיציבות המשטר בסכנה והתמיכה בו פוחתת . אורי לוברני , שגריר ישראל באיראן , ונציגי "המוסד" ראובן מרחב וגייזי צפריר זיהו סימנים להתערערות משטר השאה . ב 1977 הושמעה בישראל הערכה שלפיה למשטר הזה נותרו שלוש שנים , לפי גרסה אחרת ניתנו לו חמש שנים , אך כאשר המשטר הופל ב 1979 הופתעו גם בישראל ממהירות הקריסה ומעליית משטר חומייני . מעניין שהערכה מודיעינית שלפיה יש פוטנציאל לאי יציבות או למצב מהפכני במדינה מסוימת יוצרת דילמה עבור מעצבי המדיניות : מצב זה עשוי להימשך זמן רב , ולכן עולה השאלה האם יש להמשיך במדיניות של "עסקים כרגיל" מול המשטר הקיים או לנסות ליצור קשר עם גורמי אופוזיציה ולהתרחק מהמשטר . אם מדובר במעצמה תומכת או בעלת ברית מרכזית כמו ארה"ב , צעד כזה או אפילו פרסום הערכת מודיעין שלפיה המשטר במדינה מסוימת בסכנה עשויים כשלעצמם להשפיע על יציבות המשטר . לאחר שפורצת מהפכה , ושלטון שנחשב ליציב מופל , טוענים שהמהפכה הייתה בלתי נמנעת ומזהים סימנים וגורמים שונים לה . זהו כמובן ניתוח בדיעבד המושפע מידיעת התוצאה ולעתים משוכתב לאורה . אחרי המהפכה ואחרי ההפיכה -.האתגר המודיעיני המתמשך האתגר המודיעיני אינו מסתיים כאשר המשטר הישן מופל . גם במקרים של הפיכות וגם במקרים של מהפכות צריך המודיעין לאסוף מידע ולהעריך כיצד ייראה המשטר החדש ? מי יהיה השליט או הקבוצה הדומיננטית ? מה תהיה האוריינטציה והמדיניות של משטר זה ? משאלות אלה נגזרות ההשלכות האפשריות של ההפיכה או המהפכה על שכנותיה של המדינה , על נסיגה מהסכם שלום או מהבנות שהיו עם המשטר הקודם , על אימוץ מדיניות מיליטנטית , על התמקדות בבעיות פנים וכדומה במקרה של הפיכה צבאית ברור , או מתבהר כעבור זמן קצר , מיהו המנהיג או הקבוצה שתפסו את השלטון . ייתכנו מאבקי כוחות בתוך המשטר החדש , בין אנשי הצבא לבין עצמם ובין הצבא לגורמים אזרחיים וכן "הפיכות . 3 מתוך רוברס 0 רוי , 0 "לנין ; ספרית מעריב , 2007 עי . 4 266 על ההבחנה בין תעלומות לחידות מודיעיניות ראו : Cambridge : Cambridge University Press , 2001 , pp . 127-132 Gregory Traverton . Reshaping National intelligence for an Age of information , . 5 רוני כהן , "המודיעין והמהפכה האסלאמית באיראן , " מבס מל"מ , גיליון , 54 ספסמבר , 2009 עמי 13-10

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא