|
|
עמוד:24
היה לשמש כלי יעיל במיוחד לאיסוף ולריכוז מידע על רוב סוגי היעדים שצוינו בתוכנית מאי , 1946 ויש להניח שהוא אכן עוצב בין היתר כמענה לצורך זה . הכנת הסקירות לפי השאלון החדש נמשכה עד החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות . הסקירות האחרונות שנותרו בידינו , ממאי , 1948 הותאמו לצרכים המיוחדים שעלו במהלך המלחמה . סקירות אלה היו קצרות למדי וכללו עד חמישה סעיפים בלבד , שבהם רוכז מידע על מספר התושבים הכללי ומספר הגברים ביישוב הנסקר , הפעילות הצבאית בו במהלך החודשים הקודמים , הימצאותם של כוחות ערביים זרים בתחומו - מצבאות ערב או מצבא ההצלה - הכוח ההגנתי של בני היישוב עצמו והמורל ביישוב , או בנוסח אחה תגובתו המשוערת במקרה שיותקף על ידי כוחות עבריים . סיכום פרויקט סקירות היישובים הערביים צמח והתפתח בד בבד עם צמיחתו והתפתחותו של הש"י הערבי , דבר שהשתקף בשינויים שעברו על הסקירות עצמן - הן על צורתן ועל תוכנן והן על מספרן ועל מידת כיסוין הגיאוגרפי . הסקירות עוצבו בתחילה בהתאם לצורכיהם של שני הגופים שעבורם הן הוכנו - המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ו"ההגנה" - אך במשך השנים ובייחוד מאמצע שנות ה 40 ואילך הן הותאמו בעיקר לצורכי "ההגנה ; הסקירות לא נועדו לצרכים מבצעיים מיידיים . הן חסרו מפות של היישוב ושל סביבתו ותיעוד חזותי - תרשימים או תצלומים - של מטרות ספציפיות לפגיעה . לשם ריכוזו של תיעוד מסוג זה פותח בהגנה" החל מ 1943 אמצעי מודיעיני אחה תיקי הכפרים , שהוכנו על ידי סיירים , בעיקר מהפלמ"ח ומחיל השדה ( חי"ש , ( על בסיס סיורים ואיסוף מודיעין בשטח . תכליתן של הסקירות הייתה תיעוד בסיסי של היישובים הערביים בארץ . מתיעוד זה ניתן היה לא רק ללמוד על מאפייניו של כל יישוב ויישוב בפני עצמו , אלא גם להכליל נתונים ספציפיים הנוגעים ליישוב הבודד - למשל על האוריינטציה הפוליטית הדומיננטית בו או על מספר כלי הנשק לסוגיהם המצויים בידי תושביו - לכדי תמונה מודיעינית אזורית או אף ארצית . יש להניח שעד פרוץ מלחמת העצמאות נחשפו לסקירות היישובים הערביים והשתמשו בהן בעיקר ראש הש"י הערבי ועובדי מרכז הש"י הערבי וכן קציני הש"י במרחבים הפיקודיים השונים של "ההגנה . " קשה לדעת או להעריך באיזו מידה שימשו הסקירות שהוכנו בעיצומה של המלחמה את קציני המודיעין ואת הכוחות הלוחמים : כפי שעולה ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות , חלק ניכר מהמודיעין שנאסף בזמן המלחמה לא הגיע לכוחות שנזקקו לו . מכל מקום , ברור כי לנוכח השינויים הקיצוניים שעברו על היישובים הערביים בשטחי העימות במהלך המלחמה - הבריחה המסיבית של התושבים , התפוררות ההנהגה , התרסקות המוסדות החברתיים והרס מרקם החיים בכללותו - חדלו הסקירות שהוכנו לפני המלחמה ובמהלכה להיות רלוונטיות למתרחש ונותרו בגדר עדות היסטורית בלבד להוויית חיים שהייתה ואיננה עוד . הסקירות שהוכנו נבדקו במרכז הש"י הערבי או על ידי פעילים מקומיים שלו שהכירו את היישובים הנסקרים . במרכז אפשר היה להשוות את הסקירות עם מקורות אחרים , כגון פרסומים סססיססיים של ממשלת המנדס , מידע מהעיתונות הערבית וידיעות שהתקבלו ונשמרו בארכיון . 11 על כך ראו בהרחבה.- שמרי סלומון , "פרויק 0 תיקי הכפרים : פרק בהתפתחות המודיעין הצבאי ב'הגנה , ' חלק א : , " 1945-1943 " ההגנה : מחברות מחקר " 1 ( אביב תש"ע , ( עמי ; 129-1 הנ"ל , "פרויק 0 תיקי הכפרים : פרק בהתפתחות המודיעין הצבאי ביהגנה ; חלק ב : , " 1948-1945 "ההגנה : מחברות מחקר " 2 ( בהכנה . ( המאמר מבוסס על הרצאתי בערב עיון לציון 40 שנה לפסירתו של אלוף דוד שאלתיאל , שהתקיים במכון ון ליר בירושלים ב 25 במרס . 2009 תודתי למארגן ומנחה הערב , פרוסי אלי צור , על ההזמנה להשתתף בו . זהו נוסח מקוצר , מתוקן ומעודכן של מאמרי "שירות הידיעות הערבי של 'ההגנה' ופרויקס סקירות היישובים הערביים בארץ ישראל , , " 1948-1940 "דף מהסליק" 10-9 ( דצמבר , ( 2001 עמי . 33-1 התמונות בכתבה זאת הן מהארכיון לתולדות "ההגנה"
|
|