מורשת מה ידע ה-C.I.D על ארגון 'ההגנה'?

עמוד:29

מאוד ,   ונערכו   הכנות   לפינוי   העיר   לקראת   פלישה   אפשרית . בארץ-ישראל   נרקמו   תכניות   הגנה   ואימונים   אחדות  ( תכנית הצפון ,   מצדה   על   הר   הכרמל ,   מחנה   משמר   העמק   ואימון פלוגות   הפלמ"ח . (   הבריטים   מצדם ,   עשו   מאמצים   רבים לשרטט   את   הכוחות   של   היישוב   שעמדו   מולם . במסמך   הוערך   גודלם   של   הארגונים .   אף   שנערך   מפקד מסודר   בארגון   'ההגנה'   בחודש   מאי ,   עדיין   לא   היו   תוצאות סופיות ,   ולכן   הנתונים   בדוח   התבססו   על   תשלום   משכורות . ארגון   'ההגנה'   התבסס   על   30 , 000   איש ,   מהם   ניתן   לחמש 75-50   אחוזים .   כוחו   של   האצ"ל   נאמד ,   על   פי   מקור   אחד , ב 1 , 000-   איש   שהם   לוחמי   'הקו   הראשון'   עם   דרגת   התחמשות של   50   אחוזים .   מקור   אחר   דיבר   על   5 , 000   איש .   מעבר לכך ,   שירתו   בכוחות   הביטחון   11 , 500   יהודים   נוספים במשימות   הגנה . הנושא   הבא   בסקירה   היה   כמות   כלי   הנשק   הזמינים .   מקור מהימן   מסר   לבריטים   ב18-   במאי   1942   כי   כמות הנשק   התקין   של   כל   הארגונים   כללה   24 , 407   רובים , אקדחים   ומכונות   ירייה .   במעגל   המשני   היו   14 , 300 פריטים .   תחמושת   הייתה   בשפע .   מספר   כלי   רכב משוריינים   שהותקנו   במאולתר   הגיע   ל722-   וניתן היה   להכין   עוד   כמה   אלפים .   הנשק   הוכנס   לארץ-ישראל בידי   מקורות   שונים   בכל   תקופת   המלחמה .   חלוקתו נעשתה   על   פי   מפתח   שנקבע   בהסכם   כתוב   בין הצדדים 30   :   אחוזים   לימין   ו70-   אחוזים   לשמאל . הנשק   הוסתר   ביישובים   חקלאיים ,   בעיקר בהמשך   עסק   המסמך   בארגון   הצבאי   של   ארגוני המחתרת   ובמבנה   הקרבי   של   היחידות ,   לפי   חלוקה ליחידות   משנה ,   כולל   מספר   כלי   הנשק   וסוגיהם   וציוד הלוחמים .   התקשורת   בין   היחידות   נעשתה   באמצעות רצים   בכלי   רכב   ובאופנועים ,   בהעברת   מסרים באמצעות   הליוגרף  ( איתות   בעזרת   מראות , (   בקודים ובטלפון .   כאן   ציין   המסמך   שרוב   המרכזנים   היו   חברי ' ההגנה . '   בעניין   רמת   האימונים   שאומנו   האנשים , נכתב   שכללה   גם   פעילות   בתנועה   ותרגול   באש   חיה . היה   שיותקפו   בידי   כוחות   זרים ,   ייערכו   הכוחות לפעילות   גרילה . בדוח   נוסף   מראשית   יוני   , 1942   כבר   נמסרו   תוצאות   המפקד הפנימי   של   'ההגנה . '   בארגון   נמנו   41 , 600   נשים   וגברים . מספר   זה   לא   כלל   את   המשרתים   בצבא   ובמשטרה ,   אלא רק   את   אנשי   המשטרה   המיוחדת   והגפירים .   מלבד   לובשי המדים ,   כלל   המספר   את   חברי   הגופים   האלה :   מגן   דוד אדום   ואת   כל   נהגי   חברות   התחבורה   האזרחיות  ( אגד , דרום-יהודה   והמעביר . ( עם   התרחקות   החזית   מגבולות   מצרים ,   התקרר   שיתוף הפעולה   עם   הבריטים   ונעשה   מאמץ   גדול   לחשוף   את הפרצוף   האמיתי   של   'ההגנה'   כארגון   טרור   הגונב   נשק מהצבא   הבריטי   והמשתף   פעולה   עם   הסוכנות   היהודית , כדי   למנוע   את   יישום   מדיניות   'הספר   הלבן . '   הכוונה   הייתה לשבור   את   מערך   רכישת   הנשק   של   היישוב   שפעל   בכל העת   בהיקפים   גדולים .   בחודשים   אוגוסט-ספטמבר   1943 נערך   משפט   הנשק   של   סירקין   ורייכלין ,   עם   מעצרו   של אליהו   סחרוב .   המאבק   נמשך   בחיפוש   הנשק   בחולדה ובחיפוש   הברוטלי   ברמת   הכובש .   ה C . I . D-   גילה   התארגנות של   חברי   'ההגנה'   לנקום   את   דמו   של   שמואל   וולניץ   שנרצח בידי   ריימונד   קאפרטה . הלחץ   על   'ההגנה'   נמשך   והבריטים   חשפו   פעילות   לא   חוקית במחנות   הצבא   הבריטי   ברחבי   הארץ ,   שמטרתה   להחדיר עובדים   לא   מיומנים   למחנות   צבא   כדי   לגרום   נזק   למאמץ המלחמה   הבריטי . בחורף   1944   העריכו   הבריטים   שארגון   ה'הגנה   השמאלית נוקט   מדיניות   מוצהרת   של   הגנה .   עם   זה   העריכו   שאם הממשלה   תנקוט   צעדים   פרובוקטיביים   כמו   חיפושי   נשק ביישובים   יהודיים   וניסיון   למנוע   עליית   קבוצת   מעפילים גדולה   לחופי   הארץ   -   ינוע   הארגון   לכיוון   של   מאבק   למען פתיחת   שערי   הארץ . עם   התחלת   "המרד"   של   האצ"ל   פנו   הבריטים   לבקש   סיוע מהסוכנות   היהודית   ומ'ההגנה . '   מתוך   כך   עלה   רצונם   לדעת מה   תעשה   'ההגנה'   אם   הטרור   לא   ייפסק .   ב4-   באפריל 1944   הופץ   כרוז   של   'ההגנה'   בבת   ים ,   שנתפס   בידי   ה C . I . D- ובו   עשר   סיבות   לגינוי   הטרור . ב19-   ביולי   , 1944   מסר   הסוכן   I . K   מידע   רב   על   ארגון ' ההגנה . '   עד   כמה   נכון   המידע   ניתן   היה   לראות   על   פי תוצאות   החיפוש   הגדול   שנערך   ב"שבת   השחורה 29 )  ,   ביוני . ( 1946   בשלב   הנוכחי  ( קיץ   ( 1944   נאגר   המידע   בארכיון ה C . I . D-   וחשיבותו   הייתה   בעצם   איסופו .   רמת   הפירוט הוכיחה   בקיאות   של   המקור ,   ולא   ברור   היכן   ישב .   ייתכן שהייתה   כאן   גם   "השתלת"   מידע   לא   נכון   עם   מידע   מדויק , שמטרתו   הייתה   להראות   לבריטים   עד   היכן   הגיעה   רמת הארגון   המבצעי   של   'ההגנה . ' בסתיו   1944   החל   להסתמן   מאבק   בטרור   מצד   ארגון   'ההגנה . ' ב18-   באוקטובר   1944   דיבר   אליהו   גולומב   במסיבת עיתונאים ,   וג'ילס   ראה   בכך   סימן   ראשון   לנכונות   היישוב לפעול   נגד   הטרור .   גולומב   קרא   ליישוב   להפסיק   את   הטרור ולהיאבק   בו .   לשמע   דבריו   עלה   חשש   מפני   התפרצות מלחמת   אזרחים   שפירושה   שפיכות   דמים .   ימים   מספר ארגון 'ההגנה' היה מהארגונים שנערך אחריהם מעקב מתמשך , במקביל לניסיונות להגיע לשיתוף פעולה עמו בכירי היישוב עצורים בלטרון בעקבות "השבת השחורה" ( מימין לשמאל : ( חיים אלפרין , דוד הכהן , דוד אדירי , דב יוסף , יצחק גרינבוים , משה שרת ודוד רמז

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר