פרק 5: מערכת החינוך ומשפחות לילדים בעלי צרכים חינוכיים מיוחדים: בדיקת מצב והצעות לשינוי

עמוד:118

בדיקת מצב העניינים בשטח ובדיקה של יוזמות ואסטרטגיות שננקטו בארצות שונות לקידום החינוך של ילדים בעלי צרכים מיוחדים העידו על התקדמות משמעותית שחלה בארץ במהלך העשורים האחרונים : המערכת לא קפאה על שמריה , ובימים אלו היא מקדמת תכנית לרפורמה שעשויה להיות בעלת השפעה נרחבת על מערכות החינוך המיוחד ( ח"מ ) והחינוך הרגיל ( ח"ר ) גם יחד . עם זאת נותרו עדיין ליקויים ובעיות מעיקות שגם הרפורמה הנוכחית אינה מתמודדת איתם , וחוסר הטיפול בהם עלול לפגוע ביכולת להביא לשינוי של ממש בכל הקשור לטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים . מיהם הילדים בעלי הצרכים המיוחדים , מהן מסגרות החינוך המיוחד , ומיהן המשפחות ? הילדים והמסגרות החוק ( חוק חינוך מיוחד , תשמ"ח — 1988– נוסח מלא ומעודכן ) הגדיר "ילד בעל צרכים מיוחדים" כ"אדם בגיל שלוש עד עשרים ואחת , עם לקות משמעותית , שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד . " " לקות" הוגדרה כ"לקות גופנית , שכלית , נפשית , רגשית–התנהגותית , חושית , קוגניטיבית או שפתית או לקויות התפתחותיות כוללניות . " " מטרת החינוך המיוחד היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכולתו של הילד בעל הצרכים המיוחדים , לתקן ולשפר את תפקודו הגופני , השכלי , הנפשי וההתנהגותי , להקנות לו ידע , מיומנות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה , במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה . " בפועל , הנזקקות לחינוך מיוחד נקבעת כיום באמצעות אבחנה מוכרת בחוק של לקות משמעותית המגבילה את יכולתו התפקודית של הילד . תקנות חינוך מיוחד מגדירות את הלקויות לצורך קביעת הזכאות לשירותי חינוך מיוחד . רשימה מפורטת ועדכנית של לקויות אלו מופיעה בנספח 1 לפרק זה . היא מבהירה את השונות והמורכבות של אוכלוסיית הילדים שהאגף נדרש לתת לה מענה . נספח 2 מגדיר את הגורמים שאבחנתם קבילה בוועדות , מתוקף החוק . כדי לקבל את הנתונים על מספר הילדים שהאגף לחינוך מיוחד מטפל בהם , פנינו למינהל תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך . טבלה 1 מלמדת על אחוז הילדים הלומדים במסגרות השונות של החינוך המיוחד ( המספר המוחלט מופיע בסוגרים . ( 85 Chinuch Meuchad . htm http : // cms . education . gov . il / EducationCMS / Units / Special / HukimUnehalim / HokHinuchMeyuhad / Hok 84 המידע המוצג בטבלה 1 ובנספח 4 התקבל ב14– בינואר , 2010 והמידע בנספח 3 ב8– במרס . 2010 86 סמדר מליחי , מפקחת ארצית לשילוב , העירה שיש חסרים בנתוני השילוב בגני הילדים שקיבלנו ממשרד החינוך ( תקשורת אישית , 6 באפריל . ( 2010 בהתאם להצעתה , פנינו שוב בבקשה לעדכון הנתונים לרחל ניב , מנהלת חטיבת יישומי ניהול ותקשוב בחינוך , מינהל תקשוב ומערכות מידע , משרד החינוך . תשובתה הייתה שהנתונים שבידי משרד החינוך מתקבלים מוועדות השילוב במוסדות החינוך . הבדיקה שערכה רחל ניב בתגובה לפנייתנו העלתה שדיווחי שכבות הגנים ( חובה וטרום–חובה ) למשרד החינוך חלקיים , ובשל כך המידע במאגרי המשרד בנוגע לשכבות אלו חלקי בלבד . לפיכך המליצה להציג רק את הנתונים הנוגעים לבתי הספר ( תקשורת אישית , 18 באפריל . ( 2010 לאחר שבחנו את הסוגיה , החלטנו לפרסם את הנתונים בצירוף הערות אלה של האגף לחינוך מיוחד ומינהל תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך . שתי סיבות להחלטה זו : הראשונה היא שגם אם נתונים אלה אינם מלאים , די בהם כדי להציע , כפי שמוסכם גם על האחראים במשרד החינוך , ששירותי השילוב בקרב ילדי הגן אינם עונים על הצרכים . הסיבה השנייה היא שחלקיות הנתונים פוגמת ביכולתם של ראשי המערכת לתכנן מדיניות העוסקת בילדי גן בעלי צרכים מיוחדים . פרסום הנתונים עשוי אף לעודד פיתוח של שירותי חינוך מיוחד לקבוצת הגיל הצעירה , הזקוקה להם .

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר