פרק 1: מדיניות ממשלתית ותכניות התערבות בנושא מעמד הורים בתוך מערכת החינוך

עמוד:60

עיון בטבלה 1 מעיד כי למעט פרויקט אחד , ( PAT ) ברוב הפרויקטים הפעילות להגברת מעורבות ההורים נועדה להשיג יעדים קצרי–טווח אצל הילד : שיפור כישוריו האישיים והגברת ההנעה ללימודים לקראת המעבר לכיתה א . ' פירוש הדבר הוא שטיפוח הקשר עם ההורים לא נתפס כיעד שאמור להזין את מכלול התפתחותו העתידית של הילד ואת התנהלותו במערכת החינוך . בהתאם לכך , רוב הפרויקטים לא הגדירו את הגברת מעורבות ההורים כקריטריון להצלחת הפרויקט . יחד עם זאת , מחקרים על התועלת של קשר חיובי בית-בי"ס מלמדים כי תרומת הקשר הזה נעוצה בטיפוח של שני נושאים ( 1 ) : ( Hill & Taylor , 2004 ) ההון החברתי של ההורים — ( Lareau , 1996 ) כלומר הידע שלהם על הורות , על ציפיות בית הספר , על הדרכים לסייע לילד בהכנת שיעורי בית וכדומה . ( 2 ) רמת השליטה החברתית של ההורים : ( 1999 McNeal , ) התיאום בין ההורים למורים גדל , מפני שכל צד יודע במה האחר מעוניין והוא מנהל דיאלוג מוקדם או בזמן אמת על היעדים והנושאים שעומדים על הפרק . בדרך זו הילד מקבל מהמבוגרים המקיפים אותו מסר אחיד יותר ומתואם . המאמץ והרצון לתיאום בין ההורים לבית הספר מעבירים לילד מסר ברור על חשיבות ההשקעה וההנעה ללימודים . כך שגם אם אין עדויות מחקריות לכך , נדמה שיש בסיס לסברה שפרויקטים מהסוג המתואר בטבלה 1 לעיל עשויים אף הם לתרום לטיפוח ההון החברתי והשליטה החברתית של ההורים , ובכך לקדם לא רק את ההנעה ללמידה של הילד בגיל הרך — אם במסגרת הגנית ואם במסגרת הבית–ספרית — אלא גם את מכלול ההתפתחות וההתנהלות של הילד בעתיד . בשולי האמור לעיל יש להקדיש מספר מילים נוספות לפרויקט . Head Start פרויקט Head Start הוקם בעקבות דיוני ועדה לבחינת העוני בארצות הברית . ( 1964 ) ועדה זו הצביעה על כך שיש להיענות לצרכים ההתפתחותיים של ילדים עניים , במטרה להגיע לאופטימיזציה של המסוגלות שלהם במסגרות חינוכיות וחברתיות . לשם כך המליצה הוועדה על הפעלת תכנית מאוזנת לסיוע חינוכי למרכזים לגיל הרך ( גיל , ( 5-3 תכנית שתאופיין בגישה כוללנית לילד ותציע התנסויות חינוכיות המתאימות לשלב ההתפתחותי של הילדים ועוסקות במגוון צדדים : בדיקה רפואית וטיפול , שירותי בריאות הנפש , שירותים חברתיים , חינוך לתזונה , ארוחות חמות ומעורבות הורים . חשוב לציין כי מהרגע הראשון להפעלת הפרויקט לא הגדירו בו מה הפעולות המומלצות או הנדרשות . נהפוך הוא , המדיניות הייתה ונשארה שכל יזמה הנראית מתאימה למטרה הכללית של המיזם תזכה להיכלל בו ובלבד שתהיה מותאמת למאפייניו הכלליים , לקהילה המסוימת ולנסיבות הסביבתיות שבהן מדובר . מאפיין מעניין אחר של הפרויקט היה השאיפה המודעת לשלב הורים של ילדים בגיל הרך כחלק מהצוות העובד בפרויקט , כל הורה על פי כישוריו ויכולתו . העדויות הראשונות על תרומת התכנית להתפתחות ילדים היו חיוביות . מחקרי אורך הראו שבאופן כללי ילדים שהשתתפו בפרויקט הגיעו לתפקודים חברתיים והסתגלותיים טובים יותר בבית הספר , נעדרו פחות מבית הספר , הופנו פחות למסגרות של חינוך מיוחד , אולצו פחות לחזור על כיתה " ) להישאר כיתה ( " בבית הספר , בריאותם הייתה תקינה יותר , היו להם כישורים חברתיים–אמוציונליים טובים יותר , וגם האווירה המשפחתית אצלם הייתה טובה יותר . אולם מחקרים שנעשו מאוחר יותר הצביעו על כך ששינויים אלה התרחשו בעיקר כתוצאה משינוי ההתנהגות ההורית , ולאו דווקא כתוצאה מפעולות שנעשו ישירות בקרב הילדים . ( Chang , Park , & Kim , 2009 ) גם במחקר שבחן את הקשר בין הורים למסגרות

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר