|
|
עמוד:12
היחס בין ספר דברים לבין "ספר הברית" חקירה ביקורתית של ס"ד מגלה כי הספר מסתמך על החומר שבספרים הקודמים לו בתורה מבחינת סדרם , ובמיוחד על המקור האלוהיסטי ( ס " א . ( יש לציין כי המקור הכוהני ( ס " כ ) לא השפיע כלל על ס"ד . ניתן להסביר תופעה זו לאו דווקא באיתורה של הספרות הכוהנית , העומדת בסתירה כלשהי למקורות ס " י וס"א , ( . 1 F ) אשד כמו ס " ד משקפים את ההווי הלאומי הכללי של ישראל . ניתן למצוא תלות בין ס " ד לספר הברית ( ס " ב ; שמות כא-כג , ( אולם אין להסיק מכך כי מחבר ס " ד רואה את קובץ החוקים שלו כפחות ערך . להיפך , הוא משתדל להבהיר כי עשרת הדיברות לבדן ניתנו בסיני , בעוד שאר החוקים ניתנו לישראל על ידי משה בערבות מואב . במילים אחרות , יש לראות את ס"ד מחליף את ס"ב המיושן , ולא משלים אותו . קשה לדעת אם היה ס " ב עצמו מונח בנוסחו הקיים בפני מחבר ס '' ד , או שמא השתמש המחבר במקור אחר שהכיל חוקים הדומים לאלו של שמות כא-כג . מה שברור הוא שס"ד השתמש בחוקים הזהים בניסוחם עם אלו של ס " ב , והכניס בהם תיקונים בהתאם לאידיאולוגיה שלו . ? המקבילות בין ס " ד לס " ב נוגעות בעיקר לתחום הדתי המוסרי של ס '' ב , המכונה החוק האפודיקטי ( שמות כב , יז- כג , יט . ( לחוקים מן התחום האזרחי של ס " ב , המכונים החוק הקזואיסטי ( שם כא , א-כב , טז , ( אין מקבילה בס " ד , למעט שני חוקים ( שם כא , א-יא ; כב , טו-טז . ( ניתן להסביר עובדה זו באופן הבא : החוקה הקזואיסטית בס " ב יש לה זיקה הדוקה לחוקי המזרח הקדום בכלל , ובמיוחד לחוקים ממסופוטמיה . כמו בקובצי החוקים מן המזרח הקדום גם בס '' ב חלק זה מתרכז בעיקר בענייני נזקי רכוש , ואפילו כשהוא דן בפגיעה באדם ( פציעות גוף , עבדים ועוד ) הפיצוי על הנזק הוא העומד במרכז הדיון . ס " ד התעלם מחוקים אלו כיוון שמטרת מחברו לא היתה להציג ספר חוק אזרחי , כמו ס " ב , אלא אוסף חוקים שעניינם הגנת היחיד , ובמיוחד הגנת החלש והזקוק להגנה . המחבר אף הוסיף וכלל באוסף החוקים שלו חוקים הנוגעים להגנת המשפחה וכבודה ( כב , יב-כט . ( חוקים מסוג זה אינם קיימים בס " ב . ? החוקים היחידים מן התחום האזרחי בס"ב שמצאו להם מקום בס " ד הם חוק העבד העברי ( שמות כא , א-יא ; דברים טו , יב ) וחוק פיתוי נערה בתולה ( שמות , כב , טו-טז ; דברים כב , כח-כט . ( חוקים אלו , הממוקמים בראש הקובץ ובסופו , נכללו על ידי מחבר ס " ד משום שיש בהם היבטים מוסריים נוסף על ההיבט האזרחי . יתרה מזאת בהכללתם בהקשר הנוכחי שלל המחבר מהחוקים את אופיים האזרחי הכספי , והפך אותם לחוקים חברתיים מוסריים לחלוטין . בשמות כא , א-יא מוגנות זכויותיו של האדון לא פחות מאלו של העבד ( עבד הנולד בבית האדון שייך לבעליו ; זכותו של האדון להחזיק בעבד לעולם ועוד . ( דאגתו העיקרית של המחוקק בס " ב היא להגדיר את מעמדו של העבד . לעומתו דואג המחוקק בס"ד לעבד בלבד , ולכן מודגשות בו חובותיו של האדון כלפי העבד ( מתן מענק ועוד , וראה הביאור בפרק טו . ( כיוצא בכך נדון בספר שמות פיתוי הנערה הבתולה מנקודת המבט הכספית , בעוד שס " ד מתמקד בהשפלתה של הבתולה או בפגיעה המוסרית בה . מסיבה זו אין הוא עוסק במפורש במחיר הכלה ( מוהר , ( ואינו מעניק לגבר המפתה את הזכות לסרב לשאתה לאישה . הוא אף מחייב את הגבר לשאתה , ומונע ממנו לעולם את האפשרות לגרשה . ? באופן דומה ערך מחבר ס " ד את כל שאר החוקים בהתאם למציאות החדשה ולגישתו ההומנית . נביא להלן סקירה קצרה של השינויים העיקריים : ו . לחוק העבד והאמה ( טו , יב-יח ) יש תלות סגנונית בשמות כא , א-יא . אולם החוק בדברים עבר עיבוד יסודי , כפי שהסברנו לעיל . ביהודה בראשית ימי בית שני , מכונה במקומות רבים סופר ( עזרא ז , ו , יא ; נחמיה ח , א ועוד , ( למרות היותו כוהן . אולם יש לזכור כי תפקידו של עזרא כסופר התורה ( עזרא ז , ו , יא ) אינו תופעה חדשה בתולדות עם ישראל . קידושו ופרסומו של ספר התורה בימי יאשיהו הם שהביאו לעלייתם של הסופרים בעלי המיומנות לעסוק בכתובים הקדושים . אף על פי שנקודת המפנה בהוראת התורה התרחשה בימי בית שני , הרי שורשיה נעוצים עוד בימי יאשיהו , שבהם החל תהליך הקאנוניזציה של כתבי הקודש . ? ישנה הקבלה נוספת בין יאשיהו לעזרא . יאשיהו כפה את חוקי ספר התורה באמצעות סמכותו המלכותית ועל ידי התחייבות בשבועה של העם ( מלכים ב כג , א-ג . ( כך גם נכפתה תורת משה בימיהם של עזרא ונחמיה על העם בשם המלך הפרסי ( עזרא ז , יב-כו ) ובכוח האמנה שבה התחייב העם בטקס רב משתתפים , לשמור את התורה ( נחמיה י ? . ( גילויו של מסמך עתיק מקודש בתחומי המקדש , כפי שקרה בימי יאשיהו , היה מאז ומתמיד אירוע מרגש . כך אנו קוראים בתעודות חתיות ממאות י " ג-י " ד לפה " ס כי נמצאה תפילת וידוי של המלך מוותלי שעניינה הזנחת החוקים האלהיים הקדושים . המלך החתי מבטיח לעשות כמיטב יכולתו כדי לגלות את הנוסח הכתוב של ברית האלים ולמלא אחריו בהקפדה : "כל מה שאני ... מוצא עתה בכתובים אותו אשמור לעשות . וכל אשר לא כתבתי בקשר למצוות פולחן , אתה , אל הסערה , אדוני - היודע . ובכל עת אשר אחקור זקן נכבד היודע וזוכר מצווה ( כלשהי , ( גם אותה אעשה ... אני אקיים את דברי הברית של האלים שאותם אגלה , ומכאן ואילך אשמור ואעשה אותם . " ההוראות הכתובות שעומד המלך לחשוף נקראות , ishiui ובדומה למונח העברי ברית , הן מייצגות את החוק האלהי הנכפה על העם . ? זאת ועוד , ממש כפי שהמלך יאשיהו מבטיח למלא אחרי החוקים , ומבקש את סליחת האל על הפרת בריתו הכתובה בספר שזה עתה נתגלה ( מלכים ב כב , יג , ( כך עושה גם המלך החתי מוותלי , באמרו : "מבקש אני סליחה על חטאי הארץ . "
|
|