|
|
עמוד:8
הרכב ספר שמות לפי "השערת המקורות" " השערת המקורות" באה למיין את החומר הרבגוני שכונס בספר שמות על פי מרכיביו . שיטה זו רואה את ספרי התורה בכללותם כמורכבים מארבעה מקורות - ספר דברים ; שני מקורות המונחים ביסוד הספרים בראשית , שמות ובמדבר : " המקור האלוהיסטי" ( שבו משמש השם "אלהים , ('' ו '' היהויס טי" ( שבו משמש השם "יהוה , ( " וספר ויקרא "הכוהני . '' המקורות נבדלים זה מזה בשימוש בשמות האלוהים , בענייני לשון וסגנון ובאידיאות הדתיות והמוסריות שבהם . מכאן שהם נבדלים גם במוצאם מחוגי יוצרים שונים ובזמן חיבורם ? . הם נוסחים מקבילים של סיפור קורות האבות וקורות ישראל . " המקור היהויסטי" פיוטי יותר מן "האלוהיסטי , " ורעיונותיו הדתיים מוסריים מפותחים פחות . יש אומרים , כי מוצא " המקור היהויסטי" מממלכת יהודה , ואילו מוצא "המקור האלוהיסטי" מאפרים ושבטי הצפון . קבצים ספרותיים נתגבשו כאן וכאן כדי מקורות בעלי תווי היכר ייחודיים של אידיאות , סגנון ולשון . משערים ששני מקורות אלה חוברו במאה י' או ט' לפה"ס , ואוחדו במערך סיפורי אחד בסוף מאה ח' לפה"ס - אחרי חורבן שומרון . לעומת זאת , "המקור הכוהני" כולל חוקים , תולדות ורשימות כרונולוגיות וכן סיפורים בודדים ותוספות לסיפורים שבמקור היהויסטי והאלוהיסטי . מוצאו מחוגי הכוהנים במקדשי ישראל , וזמן חיבורו במאה ו - ' ה' לפה"ס ? . בספר שמות משייכים למקור "היהויסטי" סיפורים , שמוצאם מרצף סיפורי , שתיאר את מאורעות השעבוד , יציאת מצרים והנדודים במדבר ; וכן את "ספר הברית הקטן" ( לד , א-כח . ( למקור '' האלוהיסטי '' משייכים חלק אחר מן הסיפו רים , שהיו פעם כלולים באותו רצף סיפורים - יחד עם "שירת הים , " "עשרת הדיברות" ו"ספר הברית הגדול . " למקור "הכוהני" משייכים את דיני הפסח ( יב , ( רשימת יורדי מצרים ויוצאי מצרים , תיאור הקמת המשכן וכליו , וכן קטעי סיפורים ושברי פסוקים שנשתקעו בתוך המערכות הללו . סוברים , למשל , כי פרק א מורכב משלושת המקורות : המקור "הכוהני : " א-ה , ז , יג-יד ; המקור "האלוהיסטי : " טו-כ , ; , כא-כב ; המקור "היהויסטי : " ו , ח-יב , כו * . 1 הוא הדין לגבי פרק ב . לעומת זאת , פרקים ג-ה מורכבים רק מן המקור "היהויסטי" ו"האלוהיסטי , " ואילו המבנה הספרותי של ספר שמות והרכבו השם "שמות" ניתן לספר על פי המלים "לאלה שמות , " שהוא פותח בהן ( וכן נקרא ספר דברים על פי פתיחתו "אלה הךבךים . ( " בתרגום השבעים נקרא הספר , Exodos משמע - יציאה ( ממצרים , ( ובשם זה הוא ידוע בתרגומים הלועזיים . ספר שמות הוא השני בחמשת חומשי התורה . ספר התורה בכללו הוא יצירה ספרותית אחת , הבאה לספר את הקורות מבריאת העולם עד לבואם של בני ישראל בשערי ארץ כנען . החלוקה לחמישה חומשים יוצרת חמש חטיבות ספרותיות , שכל אחת מהן דנה בתקופה שונה ובנושא אחר . ספר בראשית מתחיל בבריאת העולם והאנושות ומסתיים בירידת בני ישראל למצ רים ; ספר שמות עוסק בהתהוות עם ישראל ממשפחה לעם משועבד ומעם משועבד לעם חופשי , היוצא מעבדות מצרים וכורת ברית עם אלוהיו בסיני ; ספר ויקרא עוסק בתורת כוהנים ; ספר במדבר פותח במפקדים שנערכו במדבר וממשיך בקורות בני ישראל במדבר עד הגיעם לארץ מואב ; ספר דברים חותם את התורה בנאום משה לעם ישראל בערבות מואב , ערב כניסתו לארץ המובטחת . חטיבות ספרותיות אלה מקושרות זו לזו באמצעי בינוי ספרותיים מעשה ידי עורכים האמונים על דרכי היצירה הספרותית . כך , למשל , ספר שמות פותח ברשי מת בני יעקב ( א , א-נ , ( ואין פתיחה זו אלא חזרה מקוצרת של פסקה מספר בראשית ( מו , ח-כז . ( חזרה זו תפקידה לגשר ולקשר בין שני החומשים . ואלה הנושאים שבהם דן ספר שמות : . 1 פרשת שעבוד בני ישראל ויציאתם ממצרים ; . 2 מסעי בני ישראל להר סיני ; . 3 מעמד הר סיני וחוקת הברית ; . 4 פרשת המשכן ובתוכה מעשה העגל ולוחות המשנה . מארבעת נושאים אלה גובשו חלקי הספר : . 1 פרקים א , א - טו , כא ; . 2 פרקים טו , כב - יט , ב ; . 3 פרקים יט , ג - כד , יא ; . 4 פרקים כד , יב - מ , לח . וזאת חלוקתם הפנימית : ו . פרשת שעבוד בני ישראל ויציאת מצרים . ראשית התגבשות ישראל לעם על אדמת מצרים ושעבודו ( פרק א ;( הולדת משה המושיע וקורותיו עד ראשית שליחותו ( פרק ב ;( התגלות ה' בסנה ושליחות משה אל פרעה ( ג , א-ד , כו ;( כישלון השליחות ( ד , כז - ו , א ;( חידוש השליחות ( ו , ב - ז , ז ;( המופתים ומכות מצרים ( ז , ח - יב , לו ;( יציאת מצרים ומסעי בני ישראל מרעמסס עד ים סוף ( יב , לז - יד , לא ;( שירת הים ושירת מרים ( טו , א-כא . 2 . ( פרשת מסעי בני ישראל להר סיני . סיפורי הקשיים במדבר ( טו , כב - יז , ז ;( המלחמה בעמלק ( יז , ח - טו ;( משה ויתרו ( יח . 3 . ( פרשת מעמד הר סיני וחוקת הברית . מעמד הר סיני ( יט ;( עשרת הדיברות ( כ ;( ספר הברית ( כא , א - כד , יא . 4 . ( פרשת המשכן ומעשה העגל . הציווי על הקמת המשכן ( כד , יב - לא , יח ;( מעשה העגל ( לב-לד ;( הקמת המשכן ( לה-מ ? . ( במאורעות המרכזיים המתוארים בספר שמות מסתמנים שני שיאים : קריעת ים סוף ומעמד הר סיני . לפרשיות אלה סופחו יחידות ספרותיות שלמות ועצמאיות : לסיפור קריעת ים סוף סופחה " שירת הים ; " לתיאור מעמד הר סיני סופחו כמה וכמה יחידות ספרותיות קטנות וגדולות , מהן הקשורות אתו קשר הדוק ( כמו עשרת הדיברות ומעשה העגל , ( ומהן שקשרן עמו רופף ( כ '' ספר הברית" ופרשת המשכן וכליו . ( מבואות מפורטים לכל חטיבה ספרותית ולכל יחידה ספרותית באים במקומם בפירוש * . מדע המקרא אינו רואה בספר שמות יצירתו של איש אחד ואף לא של דור אחד , אלא יצירות של סופרים רבים מדורות וממקומות שונים נשתקעו בגיבוש הספר במתכונתו הנוכחית . יצירות אלו אינן מסוג ספרותי אחד ואינן שוות בערכן הספרותי , מהן שירים , סיפורים ואגדות , חוקים ומשפטים , רשימות ותיאורים הלקוחים מאוצר המסורת העברית . יש בספר יצירות שלמות ומושלמות העומדות ברשות עצמן , אשר שובצו במארג הסיפו רי של תיאור יציאת מצרים ונדודי ישראל במדבר ( פרשת מסעי בני ישראל במדבר נמסרת גם בבמדבר לג בצורת רשימה קצרה , המונה את התחנות שבהן חנו בני ישראל בנדודיהם . ( מבוא לספר שמות
|
|