|
|
עמוד:31
מרכזי מדע ןטכנןלןגיה בשנת 1983 היו בישראל כ 500- בתי-ספר תיכוניים ( כולל חטיבות-ביניים , ( במרבית בתי-ספר אלה מעבדות משלהם ומורים להוראת מדעי הטבע , כבר ציינתי קודם לכן את המחסור החמור במורים בעלי כישורים הולמים בתחום הוראת מדעי הטבע בכלל , והוראת הפיזיקה בפרט ; באותו מקום התייחסתי גם למצבו של הציוד במעבדות הקיימות , ברצוני להוסיף בעניין זה , שהמעבדות עומדות לרשות תלמידי בתי-הספר במהלך שעות הלימודים בלבד , ובשאר שעות היום לא נעשה בהן כמעט כל שימוש , הקשיים המאפיינים את הוראה הפיזיקה אינם נחלתה של ישראל בלבד , מצב דומה שורר בארה"ב ( ראה ייהמשבר בהוראת הפיזיקה בבית-הספר התיכון , " מתוך הפיזיקה כיוס , ספטמבר ( , 1983 הרשויות בישראל ישאפו , ללא ספק , לבחון דרכים חדשות לשיפור המצב הקיים בתחום זה , אם על-ידי העלאת רמתם של המורים למדעי הטבע , אם על-ידי המרצת תלמידים רבים , ככל האפשר , לבחור בלימודי המדעים ואם על-ידי דרכים אחרות , במבט לטווח ארוך , ניתן גם לצפות לשינוי הסדרים הקיימים , במקום להביא את המעבדות אל התלמידים , הבה נביא את התלמידים אל המעבדות , פירוש הדבר - הקמתם של יימרכזי מדע וטכנולוגיה" אחדים , שיחליפו את רוב המעבדות הקיימות כיום בבתי-הספר , רצוי להתחיל בהתקנת מעבדות לפיזיקה , ולעבור בהדרגה להתקנת מעבדות לכימיה , לביולוגיה וללימודים הטכנולוגיים , כל אימת שהדבר אפשרי , יוקמו המרכזים על-ידי הרחבתן ופיתוחן של המעבדות היותר משוכללות הפועלות כיום , במידת הצורך , יצטרפו מרכזים חדשים , אם נניח שיוקמו כ150-100- מרכזים מעין אלה , הרי כמעט כל תלמיד בישראל יוכל להגיע אליהם , עם זאת , ייתכן שיידרשו מעבדות ניידות אחדות לשירות אזורי התיישבות מרוחקים ממרכז הארץ , תפקידם של מרכזים אלה - כפי שאני צופה אותם - יהיה כפול : ראשית , הם ישמשו מרכזים ללמידת המדעים , גם כאן תתבסס השיטה על לימוד עצמי מודרך - בפיקוח המחנכים , המרכזים יכללו ספריות שייוחדו תואר אקדמי להקדיש שנת שירות אחת למען הקהילה , בנוסף על שירותו הצבאי ( , אני מכיר בכך ששיעור ההתנדבות בישראל לשירות מעין זה עלול להיות נמוך יחסית , השירות הצבאי מעכב את הלימודים הגבוהים בשנתיים עד שלוש שנים , והסטודנט הישראלי מן ~ ע על-ידי שיקולים כלכליים אישיים , ועל-ידי הרצון להבטיח לעצמו במהירות המירבית מקור הכנסה לאחר תום לימודיו באוניברסיטה ,
|
מקס רואו
|